לא לפחד מצעד תשע

 

הצעד התשיעי אומר “כיפרנו על מעשינו במישרין בפני אנשים בהם פגענו כאשר הדבר ניתן, פרט למקרים שמעשה זה יפגע בהם או באחרים”, והרבה חברים מספרים שהצעד הזה הפחיד אותם כל כך, שהם לא רצו להתחיל את העבודה של הצעדים בכלל, בגלל החשש איך לבצע את הצעד הזה. החשש עצמו מובן, בעיקר במקרים שהרשימה של האנשים בהם פגענו היא משמעותית, ואין לנו שום נכונות לכפר בפני האנשים האלו.

אבל למרות החשש המובן, אנחנו מתחילים את העבודה של הצעדים בצעד הראשון, ומזכירים לעצמנו שוב ושוב את הסיבה בגללה הגענו לתכנית, וההחלטה שלנו לעשות הכל כדי להפסיק את הכאב של הנפילות. זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לחשוש, אלא שיש לנו סיבה לעשות את הצעד הזה למרות החשש הטבעי.

שני דברים יעזרו לנו להגיע לצעד הזה וגם לבצע אותו. הדבר הראשון הוא העובדה שעבודת הצעדים לא מתחילה בצעד התשיעי, והוא מגיע אחרי הרבה עבודה עצמית שאנחנו עושים עם עצמנו. אם היו אומרים לנו שהצעד הזה הוא התנאי קבלה לתכנית, זה דבר אחד, אבל המציאות היא שאנחנו מתחילים עם עבודה על פגמי אופי וקבלה עצמית, וכאשר אנחנו מגיעים לצעד התשיעי אנחנו כבר מוכנים הרבה יותר להתמודד איתו.

בנוסף לכך, אנחנו רואים חברים אחרים ותיקים יותר, שגם הם חששו מהצעד הזה בדיוק כמונו, אבל הם “עברו דרך הפחד” ועשו אותו, והם הצליחו להתגבר על החשש. הם לא שונים מאיתנו בכלום חוץ מהעובדה שהם הגיעו לפנינו לתכנית, ולכן אנחנו יכולים ללמוד מהם ולקבל הרבה ניסיון, כוח ותקווה מאותם אלו שכבר עברו לפנינו בדרך הזאת. כשהם אומרים לנו שזה אפשרי – אנחנו יכולים להאמיןלהם וללמוד מהם.

המשימה היומית

תכתוב על החשש שלך מביצוע הזה הזה, ואז תקדיש כמה דקות למחשבה למה הגעת לתכנית והאם אתה מוכן לעשות גם פעולות שהן באמת לא קלות. אם יש לך את הנכונות הבסיסית, תשאל חבר ותיק שעשה את הצעד הזה איך הוא התגבר על החשש ותנסה ללמוד מהניסיון שלו.

Comments for this post are closed.