כיצד תוכל לדעת האם אתה מכור או שאתה רק צריך קצת עזרה בהתמודדות שלך? אין מבחן חד משמעי או שאלה יחידה שלפיה ניתן לערוך אבחנה ברורה של שחור ולבן בנושא החשוב הזה, אך ישנן מספר שאלות שיוכלו לעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה. לפניך מספר שאלות מרכזיות שיכולות לעזור לך:

האם אתה מרגיש שהמשיכה הזאת חזקה ממך ושאתה נסחף ונופל כנגד רצונך? האם על אף שאתה רוצה מאוד להפסיק אתה לא מצליח, וכל פעם שהגל מגיע אתה נופל? האם השקעת מאמצים רבים על מנת להפסיק ליפול אך ללא הצלחה? האם תדירות הנפילות גוברת? האם סוג הנפילות מחמיר? האם אחרי כל נפילה אתה מבטיח לעצמך (בכנות) שזאת הפעם האחרונה, אך לא מצליח לעמוד בהבטחה? האם אתה מרגיש מיואש וחסר תקווה בנוגע לסיכויים שלך להפסיק ליפול?

בנוסף, שאל את עצמך את השאלות הבאות: האם אתה מרגיש שהמשיכה לשימוש בפורנו הפכה עבורך לאובססיה, משהו שהוא הרבה יותר מאשר משיכה נורמלית של אדם מן השורה? האם אתה מרגיש שברגע האמת אתה “מאבד את הראש” וכושר השיפוט שלך פשוט נעלם? האם הפער בין התחושה לפני לתחושה אחרי הוא חסר פרופורציה, כאשר לפני הנפילה אתה מרגיש צורך נואש ותחושה של אופוריה, ולאחר מכן אתה מרגיש ריקנות, דכדוך ועצב גדול?

חשוב שלא תחליט בפזיזות. לכן, אם אינך בטוח שאתה לא מכור, או שלא ברור לך באופן מוחלט שאתה כן מכור, כדאי שתקדיש זמן לבדיקה עצמית, שבה תשאל את עצמך בכנות את השאלות הקשות וכך תגיע למסקנה ברורה יותר. לעתים גם בדיקה עצמית לא מקרבת אותנו מספיק למסקנה ואז כדאי להתייעץ עם אדם נוסף, מה טוב אם יהיה זה אדם שיש לו ניסיון בתחום. אתה יכול לפנות אלינו ב”מכורים לפורנו אנונימיים” באמצעות הקו החם במספר: 04-301-1111 או באימייל help@p-a.org.il ונשמח לעזור לך. בנוסף אתה יכול לפנות לאיש מקצוע מתחומי בריאות הנפש (כמובן איש מקצוע המטפל בבעיה הספציפית שלנו) או להתייעץ עם חבר ותיק בתכנית שכבר עבר את התהליך ויכול לעזור לך מהניסיון שלו.

לעתים פשוט כדאי לתת לזמן ללמד אותנו את מה שאנחנו לא יכולים ללמוד לבד, וזאת על ידי תקופת ניסיון שבה תשקיע את כל המאמצים על מנת להפסיק או לפחות להתקדם בצורה משמעותית. תקופה כזאת יכולה להביא אותך למסקנה שבידיך הדבר האם ליפול או לא, או שהנפילות והכאב יובילו אותך למסקנה שאין מנוס מלהודות בכך שאתה חסר אונים מול ההתמכרות.

ב”מכורים לפורנו אנונימיים” אנחנו מכירים מאות אנשים שהיו חסרי תקווה לחלוטין, אך הם החלימו והיום הם נקיים. הם פתרו את הבעיה שלהם עם ההתמכרות לשימוש בפורנו ולהתנהגויות מיניות אחרות. כולנו הגענו לכאן כאשר כלפי חוץ אנחנו נראים מוצלחים, בעלי מעמד חברתי טוב, אנשי משפחה מסורים ובעלי מעמד בקהילה, אבל בפנים התמודדנו עם סוד נורא שאף אחד לא יודע עליו, כשאנחנו מלאים ברגשות בדידות, אשמה ובושה.

חברי “מכורים לפורנו אנונימיים” הם פסיפס מגוון ביותר של אנשים מרקע שונה, גיל שונה ומעמד שונה. יש בינינו חילונים, דתיים וחרדים, מכל הסוגים ומכל המעמדות, יש בינינו אברכי כולל לצד אנשי מקצוע, אנשי חינוך ובעלי משרות תורניות, לצד בעלי עסקים בכל תחום. כולנו מתמודדים עם אותה בעיה, וכולנו גילינו את אותו פתרון שעובד עבורנו. על אף מגוון הדעות שיש בינינו, נדמה כי זהו המקום היחיד שבו אין ויכוחים ואין מחלוקות בנושאי דת או פוליטיקה… אנחנו לא מתערבים לאף אחד בחייו הפרטיים, באמונתו או בנושאים הקשורים לחוג שאליו הוא משתייך. אנחנו כאן מפני שאנחנו סובלים מבעיה משותפת וחולקים פתרון משותף, ואלו הם הנושאים היחידים שיש לנו דעה בהם.

כמעט כולנו ניסינו כל פיתרון שניתן להעלות על הדעת. כמובן, ניסינו להשתמש בכל פתרון טכני אפשרי. החל מאינטרנט מסונן בדרגה גבוהה ועד ניפוץ הסמארטפון בתקווה שהמעשה ההרואי הזה יזכה אותנו בשחרור מהאובססיה. אבל כל הדרכים האלו פשוט לא עזרו ואנו חזרנו שוב ושוב לנפילות הכואבות. אם לא די בכך, אנשי המקצוע העוסקים בתחום מודים בכנות כי אחוזי ההצלחה שלהם בטיפול בהתמכרויות בכלל, ובהתמכרות שלנו בפרט, הם נמוכים ביותר. נראה שטיפול נפשי רגיל פשוט איננו יעיל במקרה שלנו.

רבים מאיתנו ניסו את הפתרונות הדתיים ה’מסורתיים’ כדי להפסיק את הנפילות שלנו. ניסינו זאת בכל הרצינות והשקענו בכך כוחות ומאמצים רבים. אין ספור פעמים התחרטנו בכנות ועשינו תשובה, התפללנו לא‑להים שיסלח לנו, למדנו תורה ומוסר, ואולי גם טבלנו במקווה, צמנו או הלכנו לקברי צדיקים. ייתכן שאף אזרנו אומץ ודיברנו על כך עם רבנים שלא הבינו אותנו, או שפנינו לאנשי מקצוע אבל הרגשנו שטעינו בכתובת. למרבה הצער, כל זה לא עזר לנו.

לרובנו היו תקופות של ניקיון בין נפילה לנפילה, תקופות שבהן הרגשנו כאילו השתחררנו לחלוטין. לפעמים, אחרי נפילה כואבת, ובעקבות החלטה נחושה נוספת, עברנו מספר ימים או שבועות של הימנעות מוחלטת, הרגשנו כאילו אנחנו אפילו לא נמשכים יותר לפיתוי. אך התקופות האלו רק בלבלו אותנו יותר, כיוון שהן תמיד הסתיימו בנפילה וגרמו לנו לשאול את עצמנו מי אנחנו באמת, ואיך שוב נפלנו דווקא כשחשבנו שהבעיה הזאת כבר מאחורינו ולעולם לא ניפול שוב.

דווקא ברגעי הייאוש, מצאנו פתרון שעובד. חברים שהיו במצב שלנו או גרוע מכך, סיפרו לנו שגם הם עברו את אותו מסע ייסורים, גם הם ניסו כל דרך אפשרית, אך לבסוף, כאשר הגיעו לדרך ללא מוצא, א‑להים הוביל אותם ל”מכורים לפורנו אנונימיים” והם מצאו דרך חדשה.

כאן כולנו מכירים את הכאב הכרוך בנפילות מהניסיון האישי שלנו. לכן, כאשר חבר חדש מגיע, אנחנו יודעים בדיוק על מה הוא מדבר כשהוא מספר שהוא מנסה להפסיק אבל לא מצליח, ואנחנו מזדהים לגמרי כשהוא משתף בכאב שבא אחרי הנפילה ובחוסר האונים שבאיבוד השליטה. בשונה מאנשים שמעולם לא היו במצבנו, אנו לעולם לא נאמר לחבר חדש את ‘מילות הקסם’: “פשוט תפסיק”, כי אנחנו יודעים שאם הדבר היה תלוי בו – הוא כבר היה מפסיק לבד…

בשלב הזה אתה הקורא בוודאי שואל את עצמך מה יכול להיות הפתרון שמצאנו, הרי ניסית בעצמך כל דרך שניתן להעלות על הדעת, וכשלת. מהי אם כן אותה תכנית פלא שמצליחה במקום שבו הפתרונות הדתיים והמקצועיים נכשלו?

התכנית שלנו היא תכנית 12 הצעדים, תכנית שנשלחה לעולם על ידי א‑להים לפני למעלה משמונים שנה והצילה מיליוני אנשים בעולם כולו. באתר שלנו תוכל לקרוא מהם 12 הצעדים, כיצד מתקדמים מצעד לצעד, וכמובן – מה נדרש ממך כדי שגם אתה תוכל להשתמש בתכנית הזאת בהצלחה.

אחת הבעיות הרפואיות העתיקות ביותר בעולם היא ההתמכרות לטיפה המרה, המכונה גם “אלכוהוליזם”. דורות על דורות של אנשים שהתמכרו לשתיית אלכוהול נותרו ללא תקווה והם מתו באלפיהם או איבדו שפיות ונכלאו במוסדות סגורים לחולי נפש. הרופאים ואנשי בריאות הנפש ניסו לעזור להם בכל דרך אפשרית להפסיק את ההתנהגות ההרסנית, אך בדרך כלל ללא הצלחה.

ד”ר קארל יונג, אחד מגדולי הפסיכולוגים בדור הקודם, שהיה פתוח לרעיונות רוחניים, טען כי הדרך היחידה שבה מכור לאלכוהול יצליח להיגמל היא באם הוא יעבור חוויה רוחנית, כזו שתגרום לו לשינוי מקיף של האישיות. לימים הוא כתב כי הכמיהה למשקה שווה לכמיהה של הנפש לחיבור לא‑להים, וציטט את הפסוק מתהלים “צמאה נפשי לא‑להים לא‑ל חי”.

אחת הבעיות הרפואיות העתיקות ביותר בעולם היא ההתמכרות לטיפה המרה, המכונה גם “אלכוהוליזם”. דורות על דורות של אנשים שהתמכרו לשתיית אלכוהול נותרו ללא תקווה והם מתו באלפיהם או איבדו שפיות ונכלאו במוסדות סגורים לחולי נפש. הרופאים ואנשי בריאות הנפש ניסו לעזור להם בכל דרך אפשרית להפסיק את ההתנהגות ההרסנית, אך בדרך כלל ללא הצלחה.

ד”ר קארל יונג, אחד מגדולי הפסיכולוגים בדור הקודם, שהיה פתוח לרעיונות רוחניים, טען כי הדרך היחידה שבה מכור לאלכוהול יצליח להיגמל היא באם הוא יעבור חוויה רוחנית, כזו שתגרום לו לשינוי מקיף של האישיות. לימים הוא כתב כי הכמיהה למשקה שווה לכמיהה של הנפש לחיבור לא‑להים, וציטט את הפסוק מתהלים “צמאה נפשי לא‑להים לא‑ל חי”.

שני אלכוהוליסטים חסרי תקנה שכבר איבדו הכול בחייהם, החליטו לקחת את הדברים ברצינות והתחילו לעבוד על מנת לשנות את דרך חייהם הקודמת ולהתחיל בדרך חיים חדשה המבוססת על חוסר אנוכיות, ביטחון מוחלט בא‑להים, פיצוי האנשים שבהם פגעו ועבודה אישית מאומצת על פגמי האופי שלהם. שניהם החלימו, ומאז ועד מותם לא באה טיפת משקה אל פיהם. משגילו כי יש להם סיכוי, החלו לעבוד בהתלהבות כשהם מעבירים את המסר לאלכוהוליסטים רבים אחרים, והנס שהתרחש לשני החברים הראשונים, התרחש מאז אין ספור פעמים. הם הקימו קבוצות שנקראות “אלכוהוליסטים אנונימיים”. הקבוצות התרחבו במהירות והגיעו לכל מקום בעולם. לאחר מכן, גם אנשי מקצוע החלו להשתמש בעקרונות שגילו האלכוהוליסטים הראשונים כשהם מדגישים את הצורך ברוחניות בחייו של כל מכור המבקש להיגמל.

אז התברר דבר נוסף – התברר שהפתרון שמצאו האלכוהוליסטים, יכול לעזור גם למכורים לדברים אחרים. הראשונים שהצטרפו היו המכורים לסמים, ואחריהם הגיעה התכנית לכל סוג התמכרות שניתן להעלות על הדעת. המכורים להימורים שאיבדו את הכול ואפילו המכורים לאכילה שלא הצליחו להפסיק לאכול בכפייתיות למרות המחיר הגופני והנפשי הכבד ששילמו על כך. כך הגיעה התכנית אלינו, המכורים להתנהגויות הרסניות בתחום התאווה המינית.

ראשית היה צורך להכיר בעובדה שניתן להתמכר לסוגים השונים של ההתנהגויות המיניות, כמו צפייה בפורנו, אוננות וכן הלאה. הדבר היה בגדר מהפכה מחשבתית, מפני שבשונה מאלכוהול או סמים, אנחנו לא מכניסים חומרים ממכרים חיצוניים לגופנו. אבל הדמיון היה רב מכדי להתעלם ממנו: המכור לפורנו עובר את אותם שלבים שעובר המכור לאלכוהול, החל מהצורך המתפתח להמשיך את ההתנהגות הבעייתית, דרך המינון הגובר והולך, אי היכולת להפסיק ועד לתסמיני הגמילה כאשר נמנעת ממנו הגישה ל’חומר’ הממכר. גם כאן א‑להים סלל את הדרך עבורנו, כאשר מספר חברים גילו שהתכנית של האלכוהוליסטים עבדה עבורם, והם הקימו את הקבוצות הראשונות שנתנו מענה למכורים להתנהגות מינית בעייתית.

בשנים שעברו מאז, הפכה תכנית 12 הצעדים לפתרון המוכר ביותר ובעלי סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר. עוד ועוד חברים מצטרפים כל העת לתכנית הצעדים, ורבים שואלים מהי התכנית, כיצד צועדים ושאלות בסיסיות רבות נוספות.

באתר שלנו תמצא מידע שנכתב על מנת להציג את הסיפור שלנו על חלקיו השונים, ההתמכרות, הקשיים והיציאה מהמצר, כדי שאתה הקורא תוכל להבין מה עבר עלינו ומה אנו עשינו כדי להיחלץ מהקושי. אנו מקווים שהספר יספק עדות משכנעת לכך שיש סיכוי ויש פתרון שיכול לעבוד עבורך, ובנוסף, שהקריאה בו תענה על השאלות שבוודאי מעסיקות אותך ותראה בדיוק כיצד אנו החלמנו. אנחנו לא טוענים שזה קל, וגם לא טוענים שזה מתאים לכל אחד, אבל אם אתה מזדהה עם הבעיה, אנחנו מציעים לך את מה שעבד עבורנו, ומקווים שגם אתה תגלה שהפתרון הזה מתאים עבורך.

מרחב הנפילות הקשורות ביצר המין הוא גדול מאין כמותו. הן מבחינת הכמות, כאשר ישנו אדם שנופל לעתים רחוקות לעומת מי שנופל כל יום ואפילו מספר פעמים ביום, והן מבחינת סוג הנפילות, כאשר יש מי שנופל באוננות, יש מי שנופל בצפייה בפורנוגרפיה ויש מי שהנפילות שלו חמורות מכך והוא כבר חצה את גבול המסך. ישנם גורמים נוספים שמשתנים מאדם לאדם וכמובן שלא ניתן להשוות בחור מתבגר לאדם מבוגר ונשוי, ועוד ועוד. ועל כל אלה – יש להבדיל בין מי שמתמודד עם היצר והמשיכה הטבעית, לבין מי שהגיע למצב של התמכרות לשימוש בפורנו.

מרחב הנפילות הקשורות ביצר המין הוא גדול מאין כמותו. הן מבחינת הכמות, כאשר ישנו אדם שנופל לעתים רחוקות לעומת מי שנופל כל יום ואפילו מספר פעמים ביום, והן מבחינת סוג הנפילות, כאשר יש מי שנופל באוננות, יש מי שנופל בצפייה בפורנוגרפיה ויש מי שהנפילות שלו חמורות מכך והוא כבר חצה את גבול המסך. ישנם גורמים נוספים שמשתנים מאדם לאדם וכמובן שלא ניתן להשוות בחור מתבגר לאדם מבוגר ונשוי, ועוד ועוד. ועל כל אלה – יש להבדיל בין מי שמתמודד עם היצר והמשיכה הטבעית, לבין מי שהגיע למצב של התמכרות לשימוש בפורנו.

התכנית שלנו מיועד למי שהגיע למצב של התמכרות, למי שכבר ניסה הכול, ללא הועיל.

ישנו קו המפריד בין מתמודדים קלים הזקוקים לעזרה, לבין אלו שהכלים הרגילים כבר לא יעזרו להם והם נמצאים בקטגוריה אחרת לגמרי. לסוג ההתמודדות הזה אנחנו קוראים “התמכרות”. במילים פשוטות, אדם מכור הוא אדם שאיבד שליטה, ועל אף שהוא מנסה לגייס את כל כוח הרצון שלו כדי לא להגיע אל אותם מקומות, הוא נכשל פעם אחר פעם. המכור הוא אותו אדם שיש לו את כל הסיבות להפסיק, אבל הוא פשוט לא מצליח, כיוון שדפוס ההתנהגות של ההתמכרות חזק ממנו. הכלים הרגילים, שיכולים לעזור לאדם רגיל, כהתקנת סינון וכדומה, לא מספיקים עבור המכור, מכיוון שהוא תמיד ימצא את הדרך לעקוף את החסימה וליפול.

מי שהגיע למצב של התמכרות עומד מול ההתמודדות חסר אונים. הוא חי חיים כפולים המלאים בכאב, אשמה, בושה וכמובן הרבה הרבה בדידות. כלפי חוץ החיים שלו נראים כאילו הם ממשיכים להתנהל כרגיל, אך מבפנים הוא אכול ומרגיש ריקנות, שנאה עצמית וחוסר תקווה. הוא חי בפחד מפני הרגע שבו ייתפס, המסכה שעל פניו תיקרע וקלונו יתגלה ברבים. המכור הוא זה שכבר ניסה הכול, החל מהפתרונות הטכניים של התקנת סינון, דרך הפתרונות שיש לאנשי המקצוע להציע ובמקרים רבים גם פתרונות דתיים, אבל הוא ממשיך ליפול – נגד רצונו. המכור הוא זה שאחרי כל נפילה מבטיח לעצמו שזאת הפעם האחרונה, אבל לא מצליח לעמוד בהבטחה. במילים אחרות, המכור כבר אינו מתמודד עם יצר הרע רגיל אלא עם בעיה גדולה הרבה יותר מכך, הוא לא סתם נמשך לצפייה במראות לא נאותים אלא מכור לפורנוגרפיה. הוא לא סתם בעל חשק מיני מוגבר אלא חסר אונים מול הכמיהה שלו לפורנו ולהתנהגויות מיניות בעייתיות נוספות.

עבור המכורים, הסיכויים להצליח להפסיק את הנפילות בעזרת כוח הרצון בלבד נמוכים מאוד, וכך גם הדרכים הרגילות של התקנת סינון על המחשב או פיתרונות דתיים. ואם לא די בכך, מסתבר שגם סיכויי ההצלחה של טיפול מקצועי אינם גבוהים כאשר מדובר בהתמכרות. אנשי המקצוע הטובים ביותר עומדים חסרי אונים מול הכוח הסוחף את המכורים בחזרה לנפילות, למרות ההשקעה הרבה בעבודה לפי השיטות הפסיכולוגיות החדשניות ביותר.

התכנית שאנו מציעים היא התכנית בעלת סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר - תכנית 12 הצעדים. לפני כשלושים שנים, כמה מכורים בודדים היו הראשונים שהשתמשו בתכנית הזאת כדי להתמודד עם ההתמכרות לנושאים הקשורים לתאווה (החל מאוננות, דרך צפייה בפורנוגרפיה וכלה במצבים גרועים יותר). הם גיששו באפלה כשהם שואלים את עצמם האם זה יכול לעבוד גם עבורם, האם התכנית מתאימה להם, והאם יש להם בכלל סיכוי? בשנים שעברו מאז, הסתבר לשמחתם כי התשובות לכל שאלותיהם היו חיוביות. קבוצות ראשונות של תכנית הצעדים הוקמו בארצות הברית, ולאחר מספר התחלות כושלות הוקמו גם במדינות רבות נוספות, בהן ישראל, אנגליה, קנדה, צרפת ועוד. נכון לכתיבת שורות אלו, מספר החברים בקבוצות השונות של תכנית הצעדים להתמודדות עם שלל ההתנהגויות הקשורות במין, מוערך באלפים רבים, והוא גדל ללא הפסקה. חברים חדשים מצטרפים כל העת, ורבים מאוד מצליחים לעלות על דרך המלך ולקבל את המתנה של הפסקת הנפילות וחיים משוחררים יותר.

 אם גם אתה סובל מהבעיה שלנו והגעת למסקנה שאתה חסר אונים מול הנפילות שלך, האתר הזה מיועד עבורך ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו. במאמרים הבאים תמצא תשובות לשאלות רבות שבוודאי מעסיקות אותך כעת, ואנו מקווים שהן יניחו את דעתך ושבסיום הקריאה תקבל תמונה ברורה על התכנית, כיצד היא פועלת ומה נדרש ממך לעשות כדי להתחיל פרק חדש בחיים, נקי מנפילות.

אם הגעת למסקנה שאין זה המצב שלך ואתה לא במצב של התמכרות, אתה מוזמן להיעזר בארגונים אחרים המסייעים למי שמתמודד אך איננו מכור.

נברך אותך שא-לוהים יהיה אתך בכל דרך שבה תלך.

את התכנית עצמה אנחנו עושים בקבוצה ולא כל אחד לבדו. ישנם רבים שניסו לעשות את הצעדים לבד אבל בדרך כלל ללא הצלחה לאורך זמן. אחת הסיבות לכך היא שכדי להפסיק את הנפילות אנחנו חייבים לשבור את מחסום הבדידות, האשמה והבושה, וזאת ניתן לעשות רק כאשר אנחנו פוגשים אנשים אחרים שמשתפים אותנו בפתיחות בניסיון שלהם ומקבלים אותנו כפי שאנחנו, עם ההתמודדות שלנו ועם הנפילות שלנו. אם שמנו לב לכך או שלא, הבדידות הייתה תמיד חלק מהבעיה, חשבנו שלעולם לא נוכל לספר לאף אחד “מי אנחנו באמת”, כיוון שאם יֵדעו מי אנחנו – זה יהיה הסוף שלנו ואף אחד לא ירצה שום קשר אתנו, וכך הבדידות המשיכה לתדלק את הנפילות. כעת, כשאנחנו מגיעים לקבוצה ואנחנו רואים אנשים אחרים שמתמודדים בדיוק כמונו והם מקבלים אותנו ללא תנאים, אנחנו מתחילים להפשיר את הר הקרח הזה.

אבל זאת לא הסיבה היחידה לכך שאנו צועדים בקבוצה. למעשה, את הצעדים כמעט לא שייך לעבוד בלי קבוצה. מדובר על תהליך שדורש הרבה השקעה והתמדה, ובלי התמיכה והעזרה של אנשים אחרים שעוברים את אותו תהליך, הסיכוי שנתמיד ונצליח הוא אפסי, ובנוסף קרוב לוודאי שלא נצליח ביישום הצעדים עצמם. זה כמו אדם שינסה ללמוד כיצד להיות דתי רק מתוך ספר הדרכה, מבלי שפגש אדם דתי בחייו, כשהוא גר בין זרים ומבלי שהוא מתחבר לקהילה דתית. הרי הסיכוי שתהליך כזה יצליח ויחזיק מעמד שואף לאפס, וכך גם אצלנו, אנחנו חייבים להיות בקשר עם חברים אחרים, לקבל מהם תמיכה וחיזוק, ללמוד מהניסיון שלהם, לשאול שאלות ולקבל תשובות, אחרת זה פשוט לא עובד.

בעיה נוספת שאנחנו מתמודדים איתה באמצעות הקבוצה היא העובדה שאין לנו דרך אמתית להתנתק לחלוטין מכל מה שגורם לנו פיתוי ונפילה, וגם אם התקנו סינון והורדנו את המשקפיים, עדיין הכול זמין מסביבנו וכל מה שצריך כדי להגיע לנפילה זה רגע אחד שבו אנחנו לא מצליחים לעמוד בפיתוי. בעניין הזה אנחנו לא דומים לאלו שמכורים לאלכוהול או סמים אלא דווקא לאלו שמכורים לאוכל, כיוון שבדיוק כמו אצלנו, האוכל נמצא תמיד בהישג יד. איך אפשר להתמודד בהצלחה מול פיתוי שזמין תמיד? הדרך שלנו היא על ידי כך שנוכל לבקש בזמן אמת עזרה מאנשים טובים שיושיטו לנו יד כאשר אנחנו מתקשים ויעזרו לנו לעבור את הגל בשלום. כל זמן שאנחנו נלחמים מול עצמנו – אין לנו הרבה סיכוי לנצח, אבל הקבוצה מספקת לנו רשת ביטחון ומאפשרת לנו לפנות לאחרים בזמן אמת, לבקש עזרה ולקבל אותה.

עבור רבים, ההצטרפות לקבוצה היא צעד מפחיד המעלה חששות רבים, כמו את מי אפגוש שם או מה יקרה אם יֵדעו שאני הולך לקבוצה כזאת? גם אנו עברנו את הפחדים האלו, וכמובן שאנחנו מזדהים איתם, אבל הניסיון שלנו מראה שאין מה לחשוש, והחשש האמתי הוא דווקא מפני אי הצטרפות לקבוצה. הקבוצות עצמן הן אנונימיות לחלוטין ועדיין לא קרה שאדם סיפר בעבודה או במכולת שהוא פגש את פלוני בקבוצה של מכורים לפורנו, ולוּ רק מפני שכולם ישאלו אותו איך הוא הגיע לשם… אז נכון, יש פחד מההצטרפות, אבל אין לנו ברירה אלא לעבור דרך הפחד ולעשות את הדבר הנכון, כיוון שאם לא נגיע לקבוצה, נמשיך ליפול, ואז החשש הוא גדול בהרבה: שיתפסו אותנו בעת נפילה (ואל תאמר “לי זה לא יקרה”, כיוון שגם כל אלו שנתפסו לפניך והתגלה קלונם ברבים אמרו כך). אי הנעימות מהפגישה עם אנשים אחרים מתפוגגת בדרך כלל אחרי מספר דקות, כאשר אנחנו מגלים שלאף אחד בקבוצה אין קרניים ובסך הכול הגענו לקבוצה של אנשים רציניים שמוכנים להשקיע ולהתאמץ כדי להפסיק את הנפילות שלהם, וזאת זכות להיות חלק מקבוצה שכזו.

בנוסף לקבוצות החיות מתקיימות קבוצות טלפוניות המתאימות הן לחברים חדשים שמחפשים מקום נוח להתחיל בו, והן עבור חברים ותיקים המעוניינים בתוספת החלמה בנוסף לקבוצות החיות. חברים חדשים מרגישים לעתים שהם עדיין לא בשלים להצטרף לקבוצה ולהיחשף בפני אחרים, וגם לא תמיד משוכנעים שהתכנית אכן מתאימה להם. עבורם הקבוצה הטלפונית היא פתרון מצוין כי אין צורך להזדהות וניתן להצטרף, להקשיב, או לשאול שאלות, וכך לקבל החלטה לגבי ההצטרפות לקבוצה חיה של התכנית בצורה טובה יותר. כלי נוסף שעזר לחברים רבים הוא הפורום באתר שלנו, שבו חברים חדשים וחברים ותיקים משתפים, דנים בנושאים, שואלים שאלות ומקבלים תשובות. הפורום הוא מקום מצוין להתחיל בו את התהליך באנונימיות גמורה, ולאט לאט לעשות צעדים לקראת חשיפה רחבה יותר, להכיר חברים חדשים ולקבל תשובות על שאלות מטרידות.

התכנית של 12 הצעדים היא תכנית לשינוי דרך חיים. כאן חווינו את הנס שאלוקים חולל עבורנו, כאשר לקחנו את העבודה שלנו ברצינות, וראינו את הנס הזה מתרחש פעם אחר פעם לאלו שהצטרפו אלינו ועבדו ברצינות ובהתמדה. אבל התהליך הזה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ופעמים רבות הדרך הזאת כוללת התלבטויות, קשיים, שאלות והתחבטויות פנימיות. מסתבר שאנחנו לא הראשונים שהדבר מסובך עבורם: אחד הקשיים הגדולים שעמדו בפני החברים הראשונים בתכנית 12 הצעדים המקורית לטיפול בהתמכרות לאלכוהול היה כיצד להגיע לאמונה באלוקים – אמונה שהיא מרכיב יסודי בתכנית. חלקם היו אתאיסטים גמורים, חלקם לא הרחיקו לכת עד כדי כך אבל גם לא הגדירו את עצמם מאמינים, וחלקם גדלו כמאמינים אך תהפוכות החיים ובעיקר ההתמודדות עם התמכרות לאלכוהול הרחיקו אותם מרחק רב מאלוקים. אחד החברים המייסדים היה מסתובב ברחובות ניו-יורק ופונה אל האלכוהוליסטים בזעקה: תמצאו את אלוקים או שתמותו.

זאת היתה דילמה לא פשוטה. הסכנה למות מאלכוהול היא ממשית ביותר, אך להגיע לאמונה באלוקים זאת לא משימה פשוטה כלל וכלל. מצד אחד עמדו החברים שהצהירו שאלוקים עשה עבורם את מה שהם לא יכלו לעשות בשום אופן בעצמם, ומצד שני המחיר היה נראה גבוה מידי. לא מדובר כאן באמונה שטחית אלא באמונה שבעקבותיה מגיעה ההחלטה המשמעותית ביותר הנדרשת כדי להחלים, אותה החלטה שבלעדיה הדרך להחלמה חסומה: "החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים".

הדרך היחידה עבור אותם חברים להגיע לאמונה באלוקים הייתה כאשר ניתנה להם האפשרות להאמין כל אחד באלוקים כפי שהוא מבין אותו. זה היה רעיון מהפכני בשעתו, והוא שסלל את הדרך לכך שכל אדם יכול להצטרף לתכנית, כיון שאף אחד לא מוכרח להסכים עם זולתו על הדרך בה הוא מאמין באלוקים. וכך נוספו ארבע מילים לאותה החלטה מהותית: החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים "כפי שאנו מבינים אותו".

אלא שאנחנו עומדים בפני הבעיה ההפוכה: אנחנו מאמינים באלוקים – על כך אין בכלל מה לדון, וגם "אלוקים כפי שאנו מבינים אותו" הוא אותו אלוקים אצל כולנו, השאלה היא האם התכנית הזאת אכן יכולה להתאים גם לנו המאמינים? בספר הראשון של התכנית נכתב פרק שלם תחת הכותרת "אנחנו הכופרים", ואילו אצלנו הנושא הוא תמיד הפוך: "אנחנו המאמינים". כל חבר חדש שואל את עצמו את אותן שאלות, ובהן לדוגמה: האם יהודים מאמינים יכולים להשתמש בתכנית שהגו וחיברו גויים אלכוהוליסטים? מה יכולים לחדש הצעדים עבור יהודי שגדל מילדותו בעולם של תורה, חסידות ומוסר? האם יש בתכנית תכנים שלא מתאימים לרוח היהדות? ואם לא והכל נמצא בתורה, מדוע להרחיק לתכנית הצעדים ולא לקחת הכל ישירות מהמקור?

החברים היהודים הראשונים שהצטרפו לתכנית התלבטו קשות בשאלות האלו, והם סללו לנו את הדרך, כאשר מבחן התוצאה הוא המבחן המשכנע ביותר: אלפי חברים שהחלימו ממצב שהיה נראה חסר תקווה והם כיום יהודים יראי שמים, הם ההוכחה הטובה ביותר לכך שתכנית הצעדים מתאימה לנו והתועלת שאנו יכולים להפיק ממנה חורגת בהרבה מתחום ההתמודדות עם ההתמכרות שלנו. חברים ותיקים מספרים כי התכנית קירבה אותם לאלוקים לא רק באמצעות הפסקת הנפילות אלא הרבה מעבר לכך, כאשר גם הצד של תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות השתפרו אצלם לבלי הכר.

הרב ד"ר אברהם טברסקי מזכיר ברבים מספריו את תכנית הצעדים, ואף הקדיש ספר שלם ("12 צעדים יהודיים להחלמה") לתכנית בראי היהדות, וכן ספר נוסף ("תשובה על ידי החלמה") להקבלה בין תשובה לבין תכנית הצעדים. כיום נחשב הרב טברסקי בעיני רבים (ובודאי בעיני המכורים עצמם) כסמכות עליונה בעולם היהודי בנושא של ההתמכרויות. לא אחת חזר הרב טברסקי על כך שגדולי המוסר והחסידות היו צריכים לתבוע את מייסדי תכנית הצעדים על הפרת זכויות יוצרים, כיון שכל התכנים של התכנית נלקחו ישירות מספרי קודש… לא קשה להגיע למסקנה הזאת לבד: מספיק לקרוא את כל אחד מתוך שניים עשר הצעדים ולראות כי אין באף אחד מהם שום חידוש, וכולם נאמרו למשה מסיני. האם יש חידוש בכך שעל יהודי להתפלל לאלוקים, לעזור לזולת או לכפר בפני מי שפגע בו?

כל אדם שמעוניין לבדוק את הדברים בעצמו יראה מיד כי אין כאן אפילו חשש קל שבקלים לקבלת רעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם היהדות. אדרבה, מי שחושש מכך מוזמן לעבור על הצעדים ולהצביע איזה מהם לא מופיע בדיוק באותו אופן ביהדות. הנה השוואה קצרה:

צעדים ראשון ושני: "הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה" ו"הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות דעתנו," ומקבילו היהודי: "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו".

צעד שלישי: "החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו", ומקבילו היהודי "על חיינו המסורים בידיך".

וכן הלאה: צעדים רביעי, חמישי, שישי ושביעי הם עבודת המידות בטהרתה, צעדים שמיני ותשיעי הם העבודה של בין אדם לחברו, הצעד העשירי הוא חשבון הנפש, האחד עשר הוא תפילה (מצוות עשה), והשניים עשר הוא עזרה לזולת, בדגש על כך ש"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית".

אלא שהדברים מיד מעוררים שאלה חדשה ואולי אף חזקה מקודמתה: אם הכל מגיע מהתורה, מה לנו לרעות בשדות זרים? הרי זה עתה הובהר לנו כי אין בתכנית שום חידוש והכל מופיע בעולם היהדות, אז מדוע אנו צריכים להשתמש בתכנית 12 הצעדים ולא להסתפק בשיעורי מוסר וחסידות ובלימוד התורה עצמה? לחילופין ישאל השואל את השאלה ההפוכה ויאמר: "ניסיתי כבר להשתמש בפתרון שאתם מציעים לי (הישר מתוך המקור) והוא לא עבד עבורי, אז מדוע שהפעם אצליח? גדלתי לאור דברי הגמרא על "משכהו לבית המדרש" וניסיתי לעשות זאת במשך כל השנים, התפללתי בתחנונים לאלוקים שיציל אותי מהנפילות, צמתי, הלכתי לקברי צדיקים וביקשתי ברכות מרבנים אך שום דבר לא הועיל, וכעת אתם מציעים לי את אותו פתרון בדיוק?".

מסתבר שהבעיה – כמה לא מפתיע – הייתה בנו. התורה, התפילות ואלוקים היו בסדר גמור, אבל אנחנו השתמשנו בהם בצורה לא נכונה. לכן התכנית לא באה לחדש דבר אלא רק לאפשר לנו להשתמש נכון באותן אפשרויות שתמיד היו בידינו אבל אנחנו לא ידענו זאת. חבר ותיק הגדיר את התכנית כ"מכשיר שמיעה": אלוקים דיבר אלינו, התורה קראה לנו, אבל אנחנו סבלנו מבעיה ולא יכולנו לשמוע דבר. התכנית לא שינתה את הקריאה של אלוקים ולא את הדברים הכתובים בספרים, היא רק מכשיר טכני שמאפשר לנו להקשיב ולשמוע את אותם קולות שתמיד קראו לנו.

מה שהיינו צריכים זה לא עוד ידע – גם לא הידע הנכון – אלא דרכים לבצע את הידע שכבר צברנו, וזה בדיוק מה שהתכנית נותנת לנו. תכנית הצעדים לקחה את כל הרעיונות הגבוהים וסידרה לנו אותם בצורה של תכנית מעשית פשוטה (גם אם לא קלה) שאנחנו יכולים לבצע אותה, ובנוסף קיבלנו בקבוצה את התמיכה כדי לבצע אותם. כל יהודי מאמין יודע שעליו לערוך חשבון נפש מפעם לפעם, וגם להשקיע בעבודה עצמית (עבודת המידות), אך כמה אנשים באמת חיים ופועלים כך? בתכנית אנחנו עושים את הצעדים האלו כיון שאנו יודעים שאין לנו ברירה ואם לא נעשה זאת – נחזור שוב לנפילות ולהתמכרות שלנו.

אז נכון, כולנו הגענו לכאן מאמינים באלוקים וזאת לא הייתה הדילמה שלנו, אבל מה שנדרש מאיתנו לא שונה ממה שנדרש מהאתאיסטים שהגיעו לתכנית, ויתכן שלנו אפילו קשה יותר ליישם זאת: הדרישה היא שנעבור שינוי רציני של דרך החיים שלנו, וזה עובר דרך כך שהאמונה תהיה כזאת שמשפיעה עלינו כל יום ברמה הפנימית ביותר של החיים שלנו. לא מספיק שנקיים מצוות בדרך של "מצוות אנשים מלומדה" כיון שכך גדלנו, עלינו באמת למסור את חיינו ואת רצוננו להשגחת אלוקים. כאשר עשינו את זה בכנות, זכינו לקשר חדש ואמתי עם אלוקים אוהב, וגם אם במשך שנים ארוכות הרגשנו ניכור, פחד או ניתוק, חזרנו לחיבור לאלוקים בצורה נכונה.

מדוע כל כך קשה להפסיק? לכאורה מדובר בעניין פשוט יחסית, הרי אנחנו מבינים שכל פנייה אל התאווה תסתיים בנפילה כואבת, ומדוע השכל הישר לא מנחה אותנו שלא לעשות את מה שיגרום לנו כאב? אולי כל מה שחסר לנו זה קצת יותר מודעות עצמית? אם רק נזהה את המקומות שגורמים לנו ליפול, אם נזהה את המצבים שבהם אנחנו נופלים לידי התאווה בתור מפלט לבריחה מקשיי החיים, אם רק נדע להחליף את ההרגל הרע הזה בהרגלים טובים וחיוביים יותר, למה שזה לא יספיק עבורנו? ומה לגבי חתונה, מדוע אחרי החתונה כאשר יש לנו אישה משלנו אנחנו עדיין ממשיכים ליפול? הרי לכאורה זה היה אמור להיות הפתרון המושלם לבעיה שלנו.

הניסיון של מכורים מסוגים שונים וברמות שונות מוכיח שבדרך כלל הדרכים הרגילות פשוט לא יעילות, בין אם מדובר בלימוד תורה ועשיית תשובה, ובין אם מדובר בפנייה לייעוץ מקצועי, זה פשוט לא עובד ואנחנו חוזרים שוב ושוב למקום שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. ראינו שלבעיה שלנו יש שלושה צדדים, ובלי טיפול בשלושתם – אין החלמה ארוכת טווח ואין סיכוי גדול להתפכחות אמתית. הבעיה שלנו היא נפשית, רוחנית ופיזית, והיא מצריכה מענה מקיף.

מדוע כל כך קשה להפסיק? לכאורה מדובר בעניין פשוט יחסית, הרי אנחנו מבינים שכל פנייה אל התאווה תסתיים בנפילה כואבת, ומדוע השכל הישר לא מנחה אותנו שלא לעשות את מה שיגרום לנו כאב? אולי כל מה שחסר לנו זה קצת יותר מודעות עצמית? אם רק נזהה את המקומות שגורמים לנו ליפול, אם נזהה את המצבים שבהם אנחנו נופלים לידי התאווה בתור מפלט לבריחה מקשיי החיים, אם רק נדע להחליף את ההרגל הרע הזה בהרגלים טובים וחיוביים יותר, למה שזה לא יספיק עבורנו? ומה לגבי חתונה, מדוע אחרי החתונה כאשר יש לנו “פת בסלו”, אנחנו עדיין ממשיכים ליפול? ועוד לא דיברנו על “משכהו לבית המדרש”, שלכאורה היה אמור להיות הפתרון המושלם לבעיה שלנו.

הניסיון של מכורים מסוגים שונים וברמות שונות מוכיח שבדרך כלל הדרכים הרגילות פשוט לא יעילות, בין אם מדובר בהפעלת כוח הרצון ובניסיון להתנתק מהאינטרנט, ובין אם מדובר בפנייה לייעוץ מקצועי או בפיתרון דתי אחר, זה פשוט לא עובד ואנחנו חוזרים שוב ושוב למקום שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. ראינו שלבעיה שלנו יש שלושה צדדים, ובלי טיפול בשלושתם – אין החלמה ארוכת טווח ואין סיכוי גדול להתפכחות אמתית. הבעיה שלנו היא נפשית, רוחנית ופיזית, והיא מצריכה מענה מקיף.

הממד הנפשי הוא הברור מכולם: אנחנו פשוט לא מצליחים להפסיק ליפול. אנחנו יודעים היטב שזה רע וכואב, אבל הידע הזה פשוט לא עוזר לנו ואנחנו כאילו נופלים נגד רצוננו. חסר לנו איזה מנגנון נפשי בסיסי שאמור למנוע מאתנו לעשות את מה שמכאיב לנו. אדם שנגע בתנור רותח פעם אחת ונכווה קשות, ייזהר מלגעת בו להבא, אבל אנחנו נכווינו כל כך הרבה פעמים ועדיין לא מצליחים להפסיק, וכל פעם משוכנעים שהפעם “התנור לא יהיה חם” ובמקום כווייה נקבל ליטוף. וכמובן, התאווה משמשת לנו בריחה מקשיים אחרים בחיים, מעין מפלט מהתמודדויות שאנחנו לא מצליחים לעמוד בהן.

בנוסף לכך, מסתבר שמצאנו בתאווה משהו שלא מצאנו בשום מקום אחר והיא משמשת לנו יותר מאשר מקום שאנחנו בורחים אליו. יש חברים שמתארים את התחושה שלהם בזמן הנפילה כזמן ומקום שבו הם מרגישים קבלה, חום והתגשמות של פנטזיה של שלמות מסוימת.

את הממד הפיזי אנחנו מכנים בשם “אלרגיה”, לציין את התגובה הלא-נורמלית שאנחנו סובלים ממנה. אנחנו כמובן לא אנשי מקצוע ולא מביעים עמדה באשר לנושא הזה מהצד המדעי או הרפואי, אבל השימוש במושג הזה עוזר לנו להסביר הרבה דברים שבלעדיו קשה להבין. אנשים רגילים יכולים לצרוך מעט פורנו ולהפסיק, אבל לא אנחנו. יש כאלו שיכולים לראות תמונה בעייתית ולעצור, אבל אצלנו ברגע שנכנענו לדחף הראשוני, אנחנו כמו רכב בלי בלמים בירידה תלולה. משהו במערכת שלנו לא תקין וגם כאשר אנחנו יודעים בוודאות (ברגעים של מפוכחות) שהפעולה הראשונה של התאווה תוביל אותנו לסחרור שיסתיים בהתרסקות, אנחנו עדיין אומרים לעצמנו שהפעם זה לא יהיה ככה ונצליח לעצור לפני שיהיה מאוחר מידי. כפי שאדם שאלרגי לבוטנים מפתח תגובה לא נורמלית כאשר הוא אוכל במבה, כך אנחנו מפתחים תגובה לא נורמלית כאשר אנחנו נחשפים לגירוי המיני. אצלנו לא מדובר בפריחה בעור או בקשיי נשימה אלא בצורך בלתי נשלט להמשיך לצרוך תאווה בלי יכולת לעצור עד ההתרסקות.

כאשר אנחנו מדברים על הממד הרוחני אנחנו לא מדברים על הזווית הדתית של הנפילה אלא על הגישה שלנו לחיים, אותה גישה שבלי שינוי שלה אנחנו לא יכולים להחלים. התכנית שלנו מבוססת בעיקר על הממד הזה באמצעות פתרון רוחני. כאשר אנחנו אומרים “רוחניות” הדבר מתייחס לשינוי שאנחנו צריכים לעבור מדרך חיים שמבוססת על רצון עצמי לדרך חיים חדשה שמבוססת על מה שאנחנו יכולים לתרום, במקום על מה שאנחנו יכולים לקבל ולקחת. הנפילה – כמו כל התמכרות אחרת – היא פעולה הפוכה מרוחניות, כיוון שאנחנו פועלים מתוך ריכוז עצמי גבוה שהוא הסימפטום הכי בולט, ולכן ההחלמה דורשת את ההפך מכך – לצאת מהריכוז העצמי, ובמקום כך לתת לא‑להים להיכנס לתמונה.

המשותף ל-PA ולשאר חברותות ההחלמה:

הניסיון המצטבר של חברותות ההחלמה מורה בבירור כי התמכרות היא תופעה אוניברסלית ושוויונית, אשר אינה מבחינה בין גברים לנשים, בין עמים ולאומים, ובין צעירים לזקנים. כל המכורים סובלים מבעיה רוחנית, נפשית וגופנית שיש שכינו אותה בהכללה ‘מחלת העוד’. יחד עם זאת, אנו רואים כי ישנם הבדלים משמעותיים באופי הביטוי של ההתמכרויות השונות. לעתים בולט החומר אליו מכורים (כמו אצל המכורים לאלכוהול או לסמים), לעתים ההתנהגות (כמו אצל המכורים לאוכל או להימורים), ולעתים השילוב שבין חומר להתנהגות. בהתאם לכך, יש חברותות של החלמה שבחרו להגדיר את המשותף בין חבריהן על בסיס החומר, ויש שהעדיפו להדגיש את ההתנהגות.

איננו יכולים לחוות דעה מה נכון עבור אחרים, אך אנו סבורים שעבור המכורים לפורנו, יש צורך בהתייחסות לחומר ולהתנהגות כשני מרכיבים המשלימים זה את זה. לכן, הגדרת הנקיות שלנו כוללת התייחסות הן אל החומר (בסעיף 1), והן אל ההתנהגות (בסעיף 2).

הגדרת הנקיות של PA:

1. עבורנו, לב הבעיה היא עוררות מינית מכוונת כתוצאה מכל סוג של תכנים מיניים (כולל סרטים, תמונות, התכתבויות, סיפורים, שיחות טלפוניות ועוד). מתוך מודעות לאפשרויות הרבות הקיימות, אנו מכנים את כל תכנים אלו ודומיהם בשם הכולל: ‘פורנו’.

2. עבורנו כל פעילות מינית כפייתית, או פעילות מינית שלא נעשית כחלק מפעילות אינטימית בריאה, מהווה סימפטום של מחלתנו, בין אם היא לבד או עם שותף, במציאות או בצורה וירטואלית.

3. בנוסף, ברצוננו להדגיש כי הנקיות הטכנית איננה היעד הסופי, אלא המפוכחות הבאה לידי ביטוי בניצחון גובר והולך על ההתנהגות הכפייתית ועל האובססיה המחשבתית שלנו.

עמדת PA בנוגע לפורנו:

איננו מתיימרים להיות ברי סמכא ולקבוע הגדרה מדעית או אובייקטיבית. מטרתן של הגדרות אלו לבעיה ולפיתרון היא לסייע לנו להיות מפוכחים מפעילות שאנו חשים שהיא הרסנית עבורנו.

חשוב לנו להבהיר כי PA אינה חברותא של אנשים המתנגדים לפורנוגרפיה או לכל התנהגות מינית אחרת מסיבות מוסריות, דתיות או הומניסטיות. אמנם ייתכן שיהיו בPA חברים רבים שדוגלים בעמדות אלה, אך אין זו עמדת החברותא. מטרת PA הינה אחת: לסייע לאנשים ונשים המרגישים שעוררות מינית וגירוי מיני בעקבות כל סוג של תכנים פורנוגרפיים מהווה עבורם ביטוי לכפייתיות חסרת שליטה, להשיג נקיות ומפוכחות.