מה לי ולצעדים המתקדמים?
הצעד הראשון מדבר על הבעיה שלנו ולכן אנחנו מתחברים אליו בקלות. זה הצעד בו אנחנו עוסקים בחוסר אונים שלנו שזה הדבר הכי משמעותי בסיפור שלנו – חוסר היכולת להפסיק לבד. גם בצעד השני אנחנו מדברים על הפיתרון על ידי בקשת עזרה מחברים ומאלוקים, ואפילו הצעד השלישי עדיין קשור איכשהו כי אנחנו מבינים שהפיתרון עובר דרך שינוי דרך החיים והכנסת אלוקים לתמונה. כשאנחנו מגיעים לצעד הרביעי ושומעים חשבון נפש ופגמי אופי אנחנו שואלים מיד “מה הקשר?” אבל לאט לאט מבינים שהנפילות שלנו קשורות לפגמי האופי ואנחנו חייבים לעבוד עליהם כדי להשתחרר.
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל כשאנחנו שומעים על צעדים שמונה ותשע שעוסקים ביישור ההדורים עם האנשים בהם פגענו, אנחנו כבר לגמרי מבולבלים ובאמת לא מבינים מה הקשר. איך המריבה שלי עם השכן שאני לא מדבר איתו קשורה לנפילות שלי בתאווה?
זה הזמן להזכיר לעצמנו שלמרות שיש הסברים לכל צעד מהצעדים, התכנית הזאת לא מתמקדת בשאלה “למה” אלא בשאלה “איך”. אנחנו לא עושים את הצעדים כי אנחנו מבינים איך הם עובדים אלא כי אנחנו יודעים שהם עובדים, בין אם אנחנו מבינים אותם ובין אם לא. כאשר אנחנו מגיעים לתכנית ורואים חברים שנקיים שנים, אנחנו יכולים לשאול אותם מה עובד עבורם והתשובה תמיד תהיה שהם עובדים לפי התכנית של הצעדים. מה שעובד עבורם – יעבוד גם עבורנו.
לכן, כאשר אנחנו מגיעים לצעדים השמיני והתשיעי, אין כמעט משמעות לשאלה למה הם קשורים ואיך הם יעזרו לי, אלא לשאלה האם הם יעזרו לי או לא, ומכיון שהתשובה חיובית, אנחנו עושים אותם בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, והם עוזרים לנו. מבחן התוצאה הוא המבחן היחיד שחשוב כאן.
המשימה היומית
תעבור על כל הצעדים והפעולות שאתה עושה בתכנית ותראה איזה מהם לא הבנת לפני כן למה הם עובדים אבל התחלת לעשות אותם למרות זאת, ומה השתנה בך על ידי הפעולות. הרעיון הוא להפנים את העובדה שאנחנו עושים פעולות בלי הבנה, וזה עדיין עוזר לנו (ובדרך כלל אחר כך גם מגיעה ההבנה).