לקראת צעד ארבע
הצעד הרביעי מציע לנו לערוך חשבון נפש נוקב וחסר פחד. אבל רגע, למה מדברים איתי על פגמי אופי, בזמן שהגעתי לכאן בגלל בעיה של חוסר יכולת להפסיק לצפות בפורנו או לאונן? מה הקשר בין הבעיה שלי עם הפורנו לבין פגמי אופי של האישיות שלי שבגללם אני צריך כעת לערוך חשבון נפש? כמעט כל אחד שואל את עצמו את השאלה הזאת, כי זה לא נשמע כמו פיתרון שקשור בכלל לבעיה שבגללה הגענו לכאן.
האמת היא שזה לא כל כך משנה אם אני מבין את הקשר בין פגמי האופי לבין הנפילות או לא, כיון שאם אני עושה את העבודה של החשבון הנפש ומטפל בממצאים – אני מצליח להשתחרר מהאובססיה לתאווה, בין אם אני מבין ובין אם לא. אין כמעט משמעות להבנה אלא רק לפעולות עצמן. התכנית הזאת היא לא תכנית של תובנות אלא של פעולות ולכן גם אם אני לא מבין איך זה עובד אבל אני עושה את הפעולות – זה עובד עבורי וזה מה שחשוב.
אנחנו כמו בובות בתיאטרון בובות שקשורות בחוטי דיג שקופים. הקהל הצופה לא רואה מה מזיז את הבובות, אבל למעשה כל תנועה שלהן היא בגלל שמישהו למטה יותר, עמוק יותר, גורם לה. אנחנו הבובות, והנפילות שלנו זה התזוזות שנראות כאילו מתרחשות מעצמן, אבל למעשה כל נפילה קשורה בחוט בלתי נראה למשהו עמוק יותר שנמצא בתוכנו.
בצעד הרביעי התפקיד שלנו הוא לנתק את החוטים האלו. לא תמיד אנחנו מצליחים לזהות את החוטים, אבל עם נשתמש נכון במספריים, נצליח לגזור אותם גם אם לא ראינו את החוט עצמו.
המשימה היומית
תשאל את עצמך היום שאלה פשוטה: האם אתה מוכן להתחיל לעבוד על פגמי האופי שלך, גם אלו שאתה רואה שהם מפריעים לך וגורמים לך ליפול וגם אלו שאתה לא רואה שום קשר ביניהם לבין הנפילות שלך?