צעד פרקטי: לדעת לבקש עזרה
למרות שהמטרה של הצעדים היא לא כל כך להעניק לנו כלים להתמודדות אלא לגרום לנו שינוי בדרך החיים כדי שלא נסבול יותר מהאובססיה ושנצליח להתמודד עם החיים בצורה שפויה במקום לברוח כל פעם אל הפיתרון של התאווה, עדיין הצעד השני הוא כלי מאוד פרקטי והוא הכלי הכי מוצלח שאנחנו מכירים (בתור פעולה בודדת) להתמודד מול גל של תאווה שמאיים להפיל אותנו.
הצעד השני מציע לנו דבר מאוד פשוט: קשה לך? תבקש עזרה!
כמה פשוט על הנייר ככה לא פשוט לבצע אותו. לא בגלל שיש כאן משהו להסתבך, אלא כיון שאנחנו שוב ושוב מעדיפים לנסות להסתדר לבד, במקום לבקש עזרה ממישהו אחר. אבל אם הפנמנו באמת הצעד הראשון, אם אנחנו מודים באמת בכך שחסר לנו כח מול התאווה ואנחנו מבינים שלבד לא נצליח להתמודד, אנחנו מתגברים על הקושי ואנחנו מבקשים עזרה.
חשיבות מיוחדת יש לזמן בו אנחנו עושים את הפעולה הזאת, כיון שאם אנחנו לא פועלים מוקדם – מגיע הרגע שאנחנו פשוט לא רוצים לפעול בכלל. לכן, הזמן לבקש עזרה הוא לפני שמגיע השלב שבו אנחנו כבר ממש רוצים ליפול, מכיון שאז כבר לא נרצה להתקשר בכלל. הזמן להתקשר ולבקש עזרה הוא ממש בהתחלה, כאשר רק ההתמודדות רק מתחילה והיא נראית עדיין מרוחקת. כן, בזמן הזה שבו אנחנו מרגישים שאנחנו “יכולים לבד”, זה הזמן לא להאמין לכך אלא להתקשר, להודות בקושי ולבקש עזרה.
בשביל זה יש לנו חברים שמתמודדים עם אותו דבר בדיוק, ואיתם אנחנו יכולים להיות כנים לחלוטין ולשתף אותם במה שעובר עלינו. עם חבר שנמצא איתנו באותה סירה, אנחנו לא צריכים הרבה דיבורים, ומספיק משפט קצר כמו “שלום, אני מרגיש קושי כעת וצריך עזרה”.
המשימה היומית
רובנו חוששים מאוד לבקש עזרה, השאלה היא למה? הרי אנחנו לא מתביישים לבקש עזרה מרופא כאשר יש לנו צורך בכך. נכון שזה לא בדיוק אותו דבר וברור שיש כאן מימד של בושה, אבל גם כשאנחנו מתגברים על כך, אנחנו מעדיפים לנסות לבד כי קשה לנו לעשות את המעשה שמוכיח שאנחנו חייבים את העזרה הזאת. תקדיש מחשבה לשאלה מדוע אתה חושש לבקש עזרה ומדוע אתה דוחה את בקשת העזרה בזמן אמת. אחרי שתדע מה מפריע לך – תוכל גם להתמודד עם זה.