חוסר אונים אחרי הלגימה הראשונה
אחד המקומות שבהם הכי קל לראות את החוסר אונים שלנו, הוא אחרי הלגימה הראשונה. המושג הזה מושאל מהבעיה של האלכוהוליסטים שלא יכולים להפסיק לשתות, אחרי שהם שתו כוסית אחת. בן אדם רגיל יכול לשתות כוסית, לברך חבר ב”לחיים”, ולהפסיק כאן, אבל לא מי שהוא אלכוהוליסט, כי אצלו אחרי הכוסית הראשונה – תמיד תבוא כוסית נוספת, עד הנפילה הסופית.
גם אצלנו זה ככה. אין דבר כזה אצלנו “קצת פורנו”, כי תמיד זה מביא אותנו לעוד ועוד עד לנפילה. אם אני מרשה לעצמי להציץ בתמונה אחת מתוך מחשבה שאצליח לעצור אחר כך, או שאני מרשה לעצמי להיסחף עם מבטים ברחוב במחשבה שאצליח להפסיק אחר כך, או שאני אומר לעצמי שהפעם רק אצפה בסרטונים שהם על הגבול, זה תמיד לא מצליח ותמיד זה נגמר בנפילה.
ברגע שהתחלנו – אנחנו פשוט חסרי אונים מול זה. לנסות להפסיק רגע אחרי שהתחלנו, זה קשה פי מאה מאשר אם לא התחלנו בכלל, כי ברגע שזה נכנס לנו לראש, אנחנו כבר לא מסוגלים לעשות כלום כדי לעצור.
המשימה היומית
תכתוב כמה מקרים בהם התחלת את הנפילה מתוך מחשבה של “הפעם אסתפק בקצת אבל לא אגיע לנפילה גמורה”. תנסה גם לחשוב מה גרם לך לחשוב בצורה הזאת וכיצד שכנעת את עצמך שתצליח בכך, למרות הניסיון הארוך שלך שאין סיכוי.