צעד ראשון: מה זה חוסר אונים?

הצעד הראשון אומר “הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו”. אפשר לדבר על הצעד הזה בלי סוף, אבל אפשר לבחור בכיוון הפוך – לעזוב את כל הדיונים ואת כל הדיוקים והשאלות ותשובות, ולקחת את הצעד הזה בצורה הכי פשוטה. במקום לדון בשאלה מי נחשב מכור ומי לא, ומה אומרת ההגדרה של מכור, ואיך זה משפיע עליי וכן הלאה וכן הלאה, אפשר לשאול שאלה אחת פשוטה: האם אני יכול להתמודד לבד?

אם התשובה חיובית (ויש הרבה אנשים שכך ישיבו על השאלה הזאת), אז התכנית הזאת לא מתאימה לנו. מי שיכול לבד, זכה וקיבל מאלוקים כוחות להתמודד או שהוא נמצא במצב פחות חמור, עליו להתמודד ולהצליח. אם התשובה היא שלילית – אנחנו חסרי אונים והתכנית מיועדת עבורנו. זה כל הסיפור של הצעד הראשון.

יש הרבה כלים כדי להפנים את החוסר אונים וכדי לעזור לנו לא לשכוח אותו, אבל המילים “חוסר אונים” פירושם הוא שחסר לנו כח ולכן אנחנו מגיעים לתכנית לבקש עזרה מאחרים. מי שלא חסר לו כוח לא צריך את התוכנית הזאת, ומי שחסר לו כוח – מגיע לקבל כאן כוח. זה מאוד פשוט ומאוד משחרר, כי ברגע שאנחנו מבינים שיש לנו בעיה ואנחנו מבקשים עזרה – אנחנו גם יכולים לקבל אותה, במקום להמשיך לנסות לבד.