מותר להרגיש רע
אחד הדברים שהכי קשה לי ללמוד ולהפנים, זה שמותר להרגיש רע. כשאני חושב על המשפט הזה “מותר להרגיש רע”, עולות לי שתי מחשבות בראש. הראשונה היא שזה כל כך פשוט וברור, ומה כבר החידוש כאן? והשניה הפוכה לגמרי שטוענת שזה ממש לא הגיוני, כי כל אדם רוצה להרגיש טוב, וברור שתחושה אברסיבית גורמת באופן כמעט אוטומטי לכך שכל אדם, ואפילו כל בעל חי, יעשה פעולות כדי להפסיק להרגיש רע.
אז נכון, הרגשה רעה היא לא נעימה, וכל אדם רוצה להרגיש טוב. על כך אין ספק. השאלה היא מה המחיר שאני מוכן לשלם כדי לא להרגיש רע, והאם יכול להיות שמרוב להיטות לא להרגיש רע, אני מוכן לשלם גם מחיר כל כך גבוה, שבעצם יגרום לי להרגיש הרבה יותר רע בעתיד, העיקר לא להרגיש קצת רע בהווה.
כי בסופו של דבר מה שאני עושה כשאני מרגיש רע זה להשתמש בסם הבחירה שלי – הפורנו. וזה עובד מצוין, בדיוק כפי שהסמים עובדים למי שמשתמש בהם. אדם מרגיש רע, הוא לוקח מנת סם והוא מיד עף לרקיע השביעי, מאושר כולו. אבל מה קורה כאשר הוא נוחת מהרקיע השביעי? הוא מרגיש יותר רע ממה שהוא הרגיש לפני כן. ברגע אחרי שסיימתי את השימוש בפורנו, ברגע אחד אני מתרסק אל קרקע המציאות וההרגשה שלי לא רק שלא השתפרה אלא היא הרבה יותר גרועה. אז מה שקרה בעצם זה שלא רציתי להרגיש רע, ולכן אני מרגיש הרבה יותר גרוע.
אבל הענין הוא שלמרות שאני מודע היטב לכך שהפורנו רק יגרום לי להרגיש יותר גרוע, אני לא מסוגל לוותר, כיון שכל פעם שאני מרגיש רע, כל האישיות שלי צורחת שחייבים להפסיק את זה בכל מחיר – והדגש הוא על “כל מחיר”.
לכן אני צריך ללמוד שזה בסדר ומותר לי להרגיש רע, בלי לעשות שום דבר, חוץ מאשר לתת לזמן לעשות את שלו עד שזה יעבור. התובנה הזאת היא כל כך פשוטה, אבל כל כך קשה ליישם אותה, כי היא פועלת נגד האינסטינקט הכי בסיסי שלי, האינסטינקט של הישרדות שמופעל ברגע שאני מרגיש רע. יש רגעים כאלו ויש ימים כאלו, שבהם הכל נדפק ואני מרגיש רע, וזה לגמרי בסדר להמשיך להרגיש ככה. כי בעצם מה שאני עשיתי זה שכל פעם שהיה לי כאב ראש, לקחתי פטיש חמש קילו ונתתי לעצמי מכה חזקה בראש, אז כעת אני צריך להניח את הפטיש בצד, ולהעדיף את הכאב ראש הקטן מאשר את הפציעה החמורה.