להפסיק זה קל

מה הבעיה להפסיק להשתמש בפורנו? זאת הפעולה הכי קלה שיש, עובדה, עשיתי את זה אלפי פעמים. אחרי כל נפילה הפסקתי, כאשר החלטתי שזאת הפעם האחרונה ולעולם לא אחזור להשתמש בפורנו. בשביל להפסיק אני לא צריך שום תכניות של גמילה מהתמכרויות, לא קבוצות ולא צעדים. אני פשוט מחליט ומפסיק. זה תמיד עבד עבורי ואף פעם לא איכזב.

הבעיה היא להישאר בהפסקה.

להישאר בהפסקה זה כבר סיפור אחר לגמרי. לפעמים הבעיה להישאר בהפסקה מתחילה כמה דקות אחרי השימוש ולפעמים כמה ימים או כמה שבועות, אבל תמיד בסופו של דבר הבעיה היא איך להישאר בהפסקה. להפסיק להשתמש זה כמו לעשות דיאטה בין ביס לביס, זה קל, אבל להפסיק לאכול זה כבר עסק שונה. בשביל לעשות דיאטה אמיתית, לא מספיק להחליט שאני מפסיק לאכול ולנשנש, לשם כך צריך הרבה יותר מהחלטה סתם. הרי בסופו של דבר אדם שסובל מהפרעות אכילה יש לו בעיה, ועד שהוא לא מטפל בבעיה – הוא ימשיך לאכול. וגם אני צופה בפורנו בגלל שיש לי בעיות רציניות (למרות שלא הייתי מודע להן בכלל), ועד שלא אטפל בהן – אמשיך להשתמש.

לפעמים אותה החלטה הירואית של “להפסיק” היתה מחזיקה מעמד רק כמה דקות עד הפעם הבאה, ובמבט לאחור זה נראה הגיוני. השתמשתי בפורנו, הרגשתי רע, החלטתי להפסיק, אבל ההרגשה הרעה לא עזבה אותי והדרך היחידה שאני מכיר להתמודד עם תחושות כאלו היא כמובן – להשתמש בפורנו. לא לחינם זה מכונה “סם הבחירה שלי”, כיון שאני עושה שימוש בפורנו בדיוק כפי שעושים שימוש בסמים. אבל לפעמים זה החזיק מעמד יותר טוב ובאמת עברו ימים או במקרה הממש טוב – שבועות, וכבר חשבתי שאני לא צריך את הפורנו, אבל תמיד זה התנפץ כאשר התאווה דפקה על החלון ונכנסה בלי רשות. למה שוב נתתי לה להיכנס? כי אני לא יכול לחיות בלעדיה. החיים שלי הופכים לשדה קרב כאשר אני בלי הפורנו. תנסו לקחת לילד קטן את המוצץ שלו ביום בהיר ותראו איך הוא מגיב.

אז אחרי שהפסקתי אלפי פעמים אבל לא הצלחתי להישאר בהפסקה, הגעתי אל הקרקעית שלי ושם אמרו לי שאני צריך לשנות את הגישה. לא להילחם בתאווה אלא לטפל בחיים שלי, ואת התאווה – להשאיר לא-לוהים. זה לא ממש התסדר לי עם הדימוי העצמי הגבוה שלי, וברור שהתנגדתי נחרצות כאשר בצעד הראשון אמרו לי “הודינו כי אנו חסרי אונים מול הפורנו וכי אבדה לנו השליטה על חיינו”. הסכמתי שאני חסר אונים מול הפורנו, אבל ממש לא הסכמתי שאבדה לי השליטה על חיי. אבל ככל שעובר הזמן בו אני חי בלי פורנו, כך אני מבין יותר ויותר את המקומות מהם פעלתי ומדוע אין לי שום סיכוי להישאר נקי אם אחזור לחיות את החיים הקודמים. כל טלטלה רגשית מחזירה לי שוב את רגשות הריקנות והחיפוש, מה שמפעיל אצלי בראש באופן אוטומטי את הכמיהה לדבר היחיד שאני חושב שיתן לי מענה לכל צרותיי: פורנו.

לכן האתגר הגדול הוא להישאר נקי, כל יום ביומו. החיים לא נעצרים כאשר אני מצטרף לקבוצות ולתכנית, אלא כשאני נהיה מודע הרבה יותר לרגשות, תחושות ובכלל למתרחש סביבי. ואז כאשר מגיעה התופעה המכונה “קריז” (תחושת הרעב לסם שלי), אני יכול לראות מאיפה היא מגיעה, ואם אני לא רוצה שוב “להחליט” להפסיק, אז אני צריך להישאר בהפסקה למרות מה שהמוח שלי מספר לי, ולמרות שהשכל שלי טוען שהדבר היחיד שיפתור לי את הבעיות זה פורנו.

אבל את זה אני לא יכול לעשות לבד. עוד לא נמצא הפסיכולוג שיוכל להשאיר אותי בהפסקה. בשביל זה אני צריך לעבוד על 12 הצעדים, להשתתף בקבוצות, להיות בקשר עם החברים ולעשות כמה שיותר פעולות מחלימות. ובעיקר – להתפלל לא-לוהים שיעזור לי לעשות את הפעולות הנכונות ואת רצונו – ולא את רצוני המעוות.