היגיון של מכורים

בצעד השני אנחנו אומרים: “הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות דעתנו”. וכאן הבן קופץ וזועק “אני לא שפוי?!, מה בדיוק במעשים שלי מראה על חוסר שפיות? נכון שיש לי בעיה שאני לא מצליח להפסיק את הצפייה הכפייתית שלי בפורנו, אבל מכאן ועד חוסר שפיות הדרך רחוקה”.

אבל כשחושבים על זה קצת יותר לעומק, בלי לקחת מידי ללב, מסתבר שמה שאנחנו עושים זה חוסר שפיות במיטבו. איינשטיין אמר כי “ההגדרה לאי שפיות הינה לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות”, והרי זה בדיוק מה שאנחנו עושים, פעם אחר פעם אחר פעם.

כל פעם אנחנו משתמשים בפורנו, כל פעם התוצאה היא רק כאב וסבל, אבל אנחנו ממשיכים לעשות את זה פעם נוספת, ומשכנעים את עצמנו לחלוטין ש”הפעם זה יהיה כיף”. לפעמים יכולות להפריד דקות ספורות בין שתי הפעמים בהם אנחנו משתמשים בפורנו, ולמרות שהתחושה הקשה מהפעם הקודמת עדיין טריה, אנחנו חוזרים למקום הפשע פעם נוספת מתוך שכנוע עמוק שהפעם זה יהיה אחרת. זאת בדיוק ההגדרה לחוסר שפיות.

אנחנו אלופים בלשקר לעצמנו, ובאמת משתכנעים שבפעם הקודמת זה היה אחרת, אבל הפעם, הפעם זה באמת יהיה טוב. והשקר המושלם הוא כמובן שאם רק אחצה את הגבול למקום נמוך יותר, שם בודאי זה יהיה אחרת. אז נכון, זה יהיה אחרת במובן שיהיה לי שם יותר כאב ויותר סבל, אבל לא אחרת במובן שאליו אנחנחו מתכוונים כאשר אנחנו גוררים את עצמנו עמוק אל תוך הבוץ שממנו אנחנו לא מצליחים להיחלץ. הפנטזיה נראית לנו כל כך נוצצת וכל כך משכנעת, שאנחנו באמת מצליחים לשכוח את כל הכאב של העבר ואת כל מה שלמדנו על עצמנו, ובטוחים שאם נמשיך עוד קצת במדרון, נגיע סוף סוף לפסגה. היגיון של מכורים.

התמכרות מעצם טבעה היא דבר לא הגיוני, כי כאשר בן אדם נוגע בתנור ומקבל כוויה, הוא לומד לא לגעת בו פעם נוספת. יש לנו מנגנון בסיסי שגורם לנו להתרחק מדברים שמכאיבים לנו. אבל משהו במנגנון הזה נדפק כאשר אנחנו מדברים על ההתמכרות שלנו, ולמרות שכל פעם שאנחנו נוגעים בפורנו זה מכאיב לנו, אנחנו לא מצליחים לרכוש את האינסטינקט הבסיסי הזה שמרחיק אותנו ממה שמכאיב לנו, ובמקום זה אנחנו חוזרים אליו פעם אחר פעם. לכן החלמה מהתמכרות פירושה חזרה אל השפיות, חזרה אל המצב הנורמלי שבו אנחנו אמורים להיות, מצב בו אנחנו נזהרים ממה שמכאיב לנו ולומדים מתוך הניסיון שלנו.

בצעד השני אנחנו מגיעים לאמונה שיש לנו סיכוי, לאמונה שאפשר לחזור לשפיות. כאשר אנחנו רואים אנשים שהיו במצב שלנו או גרוע משלנו, והם מספרים לנו את הסיפור שלהם, איך גם הם התנהגו בחוסר שפיות אבל היום הם מתנהגים בשפיות, אנחנו מבינים שגם לנו יש סיכוי.