לטפל בהר געש הפנימי שלנו

בכל תכנית הצעדים, הדגש הוא על העשיה ולא על ההבנה, וזה נכון במיוחד לגבי הצעד הרביעי, שלא חשוב אם אנחנו מבינים אותו או לא, כי השאלה היא רק האם אנחנו עושים אותו או לא. אבל למרות זאת, בדיוק כמו ביהדות שאחרי “נעשה” מגיע גם “נשמע”, לא במקום העשיה ולא בתור תנאי מקדים אלא בתור תוספת, גם כאן אנחנו יכולים לנסות להבין למה באמת אנחנו צריכים לעשות צעד ארבע ואיך זה קשור לסיפור הזה של הנפילות שלנו בפורנו ואוננות.

דרך נוחה לחשוב על זה היא לדמות את עצמנו להר געש. ההר מתפרץ מהלוע, אבל התהליכים שגורמים להתפרצות מתחילים הרבה לפני כן בבטן ההר, ואם רוצים לעצור את ההתפרצות – זה חייב להיות שם, ולא בניסיון לסתום את הלוע, כיון שאם ההר כבר הגיע לרגע של ההתפרצות, לא שייך לעצור אותה, וכל מכסה שנציב על הלוע פשוט יעוף מהעוצמה.

זה אנחנו. בתוכנו מתרחשים תהליכים שגורמים לנו חוסר שקט ובעירה פנימית, ואם אנחנו לא מטפלים בזה, התהליך יגרום לפיצוץ שהוא הנפילה. לכן, כל ניסיון לעצור את הנפילה על ידי שאנחנו מתמודדים נקודתית רק מול הרצון ליפול – דינו להיכשל, מכיון שהכח שמניע אותנו לנפילה הוא הרבה יותר חזק מכל סינון או פתרון טכני אחר שאנחנו משתמשים בו.

הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להפסיק את הנפילות היא כאשר אנחנו מטפלים בתהליכים שמובילים אותנו לנפילה ולא נותנים להם לצאת מכלל שליטה. צעד ארבע הוא הצעד הראשון בסדרה של פעולות שזאת בדיוק המטרה שלהן.

זה כמו אדם שיש לו בעיה שהגוף שלו מייצר מוגלה, אבל במקום לטפל בסיבות לכך, הוא כל הזמן מתעסק רק עם הפצע שדרכו המוגלה יוצאת. ברור שזה לא פיתרון לטווח ארוך, ואם הוא רוצה להפסיק לסבול – הוא חייב לבדוק למה הפצע חוזר שוב ושוב, ומה גורם לגוף שלו לייצר את המוגלה הזאת.​​