תכנית הצעדים היא לא תכנית פסיכולוגית

אחת ההפתעות הגדולות שהיו לי כאשר היתה כאשר הבנתי שהתאווה היא לא הבעיה אלא הפיתרון, ובעצם אני משתמש בתאווה כדי לפתור הרבה דברים אחרים שלא יכולתי לפתור בשום אופן אחר. הסתבר שיש לי בעיות להתמודד עם החיים (למרות שלא יכולתי להעלות את זה על דעתי כי זה לא היה נראה ככה בכלל), והתאווה היא פיתרון מצוין המספק בריחה מושלמת. כל הבעיה מתחילה כאשר המחיר של הפיתרון יותר גבוה מהתוצאה שהוא נותן, וכאשר המאזן הופך לשלילי – אני בבעיה.

אז הכאב הביא אותי להחלמה ודי מהר התחברתי לענין הזה של פגמי אופי, צורך בבריחה, ריקנות וכן הלאה. מאז אני שומע את הנושא הזה כל יום והוא הפך לחלק מחיי. היום ברור לי שטינה היא רעל עבורי, כיון שאם אני מתמלא בטינות (או פחדים או צורך בשליטה או כל פגם אופי אחר), אני בעצם סולל את הדרך לנפילה, כיון שהרגשות השליליים האלו ימלאו אותי בריקנות שלא אוכל לעמוד בה ולבסוף לא תהיה לי אפשרות אלא להשתמש בסם הטוב והישן שישכיח ממני את הכל – ולעזאזל הכאב והמחיר של הנפילה.

בנוסף לכך הבנתי שיש גם מימד פיזי להתמכרות שהוא מה שמכונה האלרגיה לתאווה, וזה בעצם התגובה הלא-נורמלית כאשר אני מתחיל ללגום תאווה. בעוד אדם רגיל מסוגל להשתמש במעט תאווה ולהמשיך הלאה בחיים כרגיל, אצלי זה אחרת. אם אתן לעצמי ללגום אפילו מבט אחד – זה יביא אותי בוודאות לנפילה. מה עושים עם האלרגיה? מה שעושים עם כל אלרגיה: נמנעים לחלוטין מהדבר שאליו אני אלרגי. בדיוק כפי שאדם שאלרגי לבוטנים יימנע מאכילת בוטנים, כך אדם שאלרגי לתאווה יימנע מצריכת תאווה.

הבעיה היא כמובן שאני לא יכול להימנע, כי יש לי אובססיה בלתי נשלטת לצרוך תאווה – בשונה מהאדם שאלרגי לבוטנים שהוא יכול בקלות להימנע מכל אכילה של בוטנים. אבל אם האובססיה היא רק הפן הנפשי (הבריחה וחוסר ההתמודדות עם החיים), אז משהו לא מסתדר בכל העסק הזה. אם אני פשוט סובל מבעיה של טינות ופחדים או של פגמי אופי אחרים, למה אני צריך את תכנית הצעדים ולא יכול פשוט ללכת לפסיכולוג? הרי בדיוק לשם כך יש אנשי מקצוע, כדי לעזור לאנשים שיש להם בעיות נפשיות, לפתור אותם כדי לחיות חיים נורמליים יותר.

ברור שמשהו כאן חסר. אם הבעיה שלי היתה רק בעלת שני מרכיבים – הפיזי והנפשי – לא היה צורך בכל העסק הזה של צעדים וכניעה וכן הלאה. מה שחסר בתיאור הזה הוא הפן הרוחני, ולמרבה הצער אני מרגיש שגם בינינו, בין החברים שעובדים לפי שיטת 12 הצעדים, אנחנו מזניחים מאוד את הצד הזה, ומתמקדים ברוב הזמן בפן הנפשי, קצת בפן הפיזי, וכמעט בכלל לא בפן הרוחני.

אבל בספר הגדול (ספר הבסיס לכל תכנית 12 הצעדים) נכתב שלא הספיק לנו כאשר אמרו לנו שאיננו יכולים להתמודד עם החיים, וגם בחוות הדעת של הרופא הוא מספר על אנשים שנפלו למרות שלא היתה להם כל סיבה לברוח. כל תיאור של המכור שמשמיט את אחד משלושת הצדדים של המחלה הוא בעייתי וסופו שיביא אותנו לנפילה. מי שלא יודע במה הוא חולה – גם לא יודע איך להחלים. אם אנחנו רוצים להחלים, כדאי שנזכור טוב שפגמי האופי, הבריחה וחוסר היכולת להתמודד עם החיים הם רק צד אחד של הבעיה. בנוסף לכך יש לנו את האלרגיה הפיזית לתאווה, ובנוסף לכך יש לנו את הניתוק הרוחני, שהוא בעצם הגורם לכל הבעיות שלנו.

יתירה מכך, בספר הגדול נכתב שאנחנו מבססים את הפיתרון שלנו על המישור הרוחני, מה שאומר שכל הפעולות שאנחנו עושים בתכנית הם לא פעולות פסיכולוגיות כדי שנוכל לפתור את הבעיות שלנו (ושוב: אם זה היה הענין אז עדיף היה ללכת לפסיכולוג במקום לעשות את זה עם ספונסר חסר נסיון). אנחנו רוצים להיפטר מפגמי האופי שלנו ולכפר בפני מי שפגענו בו לא רק כדי שלא נצטרך להמשיך לברוח כל החיים, אלא כיון שאלו הם פעולות רוחניות מהשורה הראשונה המחברות אותנו עם הכח העליון שלנו.