לעשות את הצעד הרביעי בכתיבה
הדרך הכי טובה לעשות את הצעד הרביעי שדורש מאיתנו חשבון נפש, היא בכתיבה דוקא, ולא בתוך הראש במחשבה בלבד. הרבה פעמים אנחנו מתפתים לחפש את הקיצורי דרך, אבל אם אנחנו רוצים תוצאות טובות אז עדיף לנו לשם שינוי לחפש דוקא את הדרך הקשה יותר – זאת שמצריכה השקעה אבל נותנת תמורה בהתאם.
כאשר אנחנו מעלים על הכתב את חשבון הנפש שלנו, ובפרט כאשר אנחנו יודעים שאחר כך נשתף אדם נוסף בדברים, אזי עצם הכתיבה עוזרת לנו לראות את המצב שלנו בצורה פחות משוחדת וסובייקטיבית, וקצת יותר הגיונית ואובייקטיבית.
בצעד הרביעי אנחנו לוקחים מקרים מהחיים, מתארים אותם ולאחר מכן שואלים את עצמנו: מה החלק שלנו בסיפור הזה? כאשר אנחנו עושים את התהליך הזה בראש, קל לנו להמשיך להתחבא מאחרי ההצדקה העצמית ולטעון שבעצם אצלנו הכל בסדר וכל הבעיות הן אצל הזולת. לעומת זאת כאשר אנחנו מעלים את זה על הכתב, אין לנו ברירה אלא להתחיל לפתוח את העיניים ולראות שכמעט אף פעם הדברים אינם חד צדדיים כפי שהיינו רוצים לחשוב.
אנחנו חיים בעולם שבו המטרה העליונה היא לעשות הכל כמה שיותר קל ומהר (המיליון הראשון עד גיל עשרים, דיאטה בלי מאמץ, סדנת הורות במפגש וחצי וכן הלאה), ולכן קשה לנו להשלים עם כך שכאן נצטרך דוקא את הדרך ההפוכה. אבל בנקודה הזאת אין לנו ברירה, ומכיון שהמטרה שהצבנו לעצמנו לשינוי דרך החיים היא משהו מהותי מאוד, נצטרך להשקיע בצעד הנוכחי – וההשקעה כוללת לכתוב את הדברים ולא להסתפק בפחות מכך.
המשימה היומית
גם אם כבר עשית צעדי ארבע בינך לבין עצמך ואולי אפילו שיתפת בכך אדם נוסף, תעצור היום ותקדיש עשר דקות לכתיבת צעד ארבע. אתה יכול לכתוב את הצעד בכל צורה שמתאימה לך (אפשר כמובן להשתמש במדריך שנשלח אתמול), אבל העיקר הוא ממש לשבת ולכתוב.