א-לוהים כפי שאנו מבינים אותו?
בצעד השלישי אנחנו אומרים “החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת א-לוהים כפי שאנו מבינים אותו”. ברור שהתוספת “כפי שאנו מבינים אותו” נכתבה על ידי החברים הראשונים שהחלו את תכנית 12 הצעדים כדי שלא להיות כבולים למושג א-לוהים כפי שהם גדלו עליו, וכן כדי לאפשר לכל אדם באשר הוא להשתמש בתכנית הצעדים. אך מה זה אומר לנו? ומה הכוונה “א-לוהים כפי שאנו מבינים אותו”?
יש באמת מי שטוענים שלא תמיד יש צורך להוסיף את הקטע הזה, ואפשר לומר “החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת א-לוהים”, אבל חברים רבים משתפים בכך שדוקא התוספת הזאת עזרה להם לעשות את הצעד השלישי, וזאת מכיון שהתפיסה שלהם לא-לוהים היתה מעוותת לפני כן, וכאן הם שאלו את עצמם מהו באמת א-לוהים עבורם? רובנו התייסרנו בגלל הנפילות, והיינו בטוחים שא-לוהים שונא אותנו ורוצה רק להרע לנו. חלק מאיתנו היו בטוחים שכל כשלון אישי, פיגוע או אסון ציבורי הוא תוצאה של עונש מא-לוהים על מעשיהם. אם א-לוהים רוצה ברעתנו – ברור שאי אפשר למסור לו את חיינו ורצוננו, ואין אדם שיבטח בא-לוהים בצורה כזאת.
כשם שלא נפקיד את עצמנו בידיו של רופא שאנחנו לא סומכים עליו או שאנחנו לא בטוחים שהוא רוצה בטובתנו, ולא נפקיד את הרכב שלנו בידי מכונאי שאנחנו חושבים שרוצה להתנכל לנו, כך גם לא נוכל להפקיד את חיינו ורצוננו בידיו של א-לוהים שאנחנו לא משוכנעים שהוא רוצה רק בטובתנו.
לכן, בצעד השלישי שאלנו את עצמנו האם א-לוהים הוא טוב או רע? האם יכול להיות שא-לוהים רוצה ברעתנו? כששאלנו את השאלות האלו בכנות, התברר לנו שהתפיסה שלנו לא נכונה, וא-לוהים רוצה רק בטובתנו. נוכחנו לדעת שהקב”ה הוא “אל רחום וחנון, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה, נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה” (ולא ממשיכים את הפסוק אלא עוצרים כאן), אלא שאנחנו בחרנו להתמקד דוקא ב”פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים”. אז למרות שא-לוהים זוכר את החסד לאלפי דורות, וזוכר את החטאים רק לשלוש או ארבע דורות, החלטנו להתמקד בחטאים ובעוונות.
הצעד הזה קורא לנו לחשבון נפש לגבי היחס שלנו לא-לוהים, כשהתוצאה היא לא חלילה להשמיט צדדים שלא נוחים לנו, אלא לקבל את התמונה המלאה של א-לוהים שברא את העולם ודואג לבניו. מהצעד הזה אנחנו צריכים לצאת עם אמונה ברורה בכך שא-לוהים הוא טוב, גם אם הוא מעניש (כפי שלעתים אבא מעניש את בנו מתוך אהבה), וגם אם אנחנו לא תמיד מבינים אותו. א-לוהים אוהב אותנו בכל מצב.
המשימה היומית
תקדיש חמש דקות למחשבה ולכתיבה על הדרך בה אתה רואה את א-לוהים, ותנסה גם לראות האם התפיסה הזאת אכן מתאימה למה שא-לוהים באמת? נניח שאתה מגלה שהדרך בה אתה רואה את א-לוהים הוא כמעניש וקפדן, האם אלו הן המידות היחידות שיש לא-לוהים, ואין לו גם בעיקר חסד ורצון להיטיב עם ברואיו?