בלעדיי – אלוקים לא יעשה

 

לאורך כל התכנית של 12 הצעדים אנחנו נפגשים שוב ושוב בשתי הקצוות של ההתמודדות האישית בכל תחום שהוא: מצד אחד לקחת אחריות ולעשות את כל מה שמוטל עלינו, ומצד שני לשחרר ולמסור לאלוקים את כל מה שאנחנו לא יכולים לשלוט בו.

הדוגמא הבולטת ביותר היא כמובן תפילת השלווה בה אנחנו מבקשים שלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתנו לשנותם ואומץ לשנות את הדברים שביכולתנו לשנותם. אבל אפשר לראות את זה גם בכל הגישה שלנו להתמודדות עם התאווה: מצד אחד אנחנו מודים בחוסר אונים ומבקשים עזרה מאלוקים, אבל מצד דוקא ההודאה בחוסר אונים דוחפת אותנו לקחת יותר אחריות על הפעולות שאנחנו יכולים וצריכים לעשות.

כעת אנחנו נפגשים באותה גישה גם מול פגמי האופי שלנו. מצד אחד ברור לנו שלא נוכל להשתחרר מהם בכוחות עצמנו בלבד, ומצד שני אנחנו לא יכולים סתם לבוא ולהגיד “אלוקים תשחרר אותי מפגמי האופי שלי”, בלי שאנחנו עושים לפני כן את כל מה שמוטל עלינו לעשות. אם אנחנו לא לוקחים אחריות על החלק שלנו – אלוקים לא דואג לחלק שלו.

לכן, הדרך בה אנחנו עובדים את הצעדים היא מתבטאת במשפט אחד מסכם: בלי אלוקים – אני לא יכול, בלעדיי – אלוקים לא יעשה.

המשימה היומית

תבחר את הפגם אופי הכי מרכזי שאתה מזהה באישיות שלך ותשאל את עצמך מה אתה יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ומה כבר לא בידיים שלך ותצטרך את עזרת אלוקים לצורך כך. אתה יכול לבדוק מה כבר ניסיתי והצליח, לעומת מה שניסית ולא הצליח.

Comments for this post are closed.