כעומק הצעדים עומק ההחלמה

לאחרונה נתקלתי בצפיה בסדרת טלויזיה, בסצנה בה שני כבאים נדרשו לתת עדות אופי לטובת אלכוהליסטית שטענה שהיא בגמילה, כדי שתוכל לקבל בחזרה את בנה שנלקח על ידי רשויות הרווחה. הם התלבטו האם להעיד או לא והחליטו להגיע אליה לבית ולברר את מצבה. כשהם נכנסו, הם שאלו אותה כמה זמן היא כבר מפוכחת ולאחר שענתה שעברו שנתיים מאז שתתה אלכוהול בפעם האחרונה, הם שאלו אותה באיזה צעד היא אוחזת והיא השיבה שהיא בצעד התשיעי. השאלה הבאה היתה מתי הפעם האחרונה שהיא דיברה עם המאמנת (ספונסרית) שלה, והיא שלפה את הפלאפון והראתה להם את השיחה האחרונה רבע שעה קודם לכן.

מעבר לכך שהיה לי מעניין לראות איך התכנים של 12 הצעדים מקובלים כל כך בעולם, עד שאפילו בסדרה רגילה מתייחסים לזה כדבר הרגיל (וזאת כמובן לא הסדרה היחידה שיש בה התייחסות לתוכנית הצעדים), מה שתפס אותי היה השאלה של הכבאים “באיזה צעד את אוחזת” כדבר המובן מאליו לכך שהצעד בו אדם אוחז הוא מדד תקף לאיכות ההחלמה שלו.

האמת שזה אמור להיות דבר פשוט מאוד, כי התוכנית – כשמה כן היא, היא תוכנית של 12 צעדים, ומי שרוצה החלמה – צריך לעבוד את הצעדים. לא צריך להיות גאון כדי להבין שאי אפשר להחלים רק מעבודה על הצעד הראשון, ובודאי שאי אפשר להחלים מהתמכרות רק על ידי הצטרפות לקבוצה. קבוצה וספונסר זה מצויין והם כלים חשובים, הצעד הראשון הוא צעד קריטי כדי להתחיל את התהליך, אבל זה רק ההתחלה – יש אחר כך עוד 11 צעדים שצריך לעבוד אותם.

אגב, זה לא רק ענין של היגיון פשוט או אגדה אורבנית של הוליווד, כי לאחרונה נערך מחקר אקדמי על מכורים למין, שבו נמצא מתאם ישיר בין הצעד שבו נמצאו הנבדקים לבין אורך ההחלמה שלהם. נבדקים שהיו בצעדים מתקדמים, היו גם אלו שמפוכחים תקופות ארוכות של שנים, לעומת נבדקים שנשארו תקועים בצעדים הראשונים וכך גם ההחלמה שלהם. (את המחקר ערך ד”ר יניב אפרתי מבית ברל, ביחד עם מטאוס גולה מהמחלקה לפסיכולוגיה באקדמיה הפולנית למדעים בוורשה, פולין).

אז נכון, הרבה יותר קל להישאר בצעד הראשון, כי זה צעד שמדבר אלינו ואנחנו מאוד מתחברים אליו. זה צעד שעוסק בחוסר אונים, זה צעד שמדבר על הפורנו, וזה צעד שאנחנו יכולים להתחבר אליו מצד אחד, או להתחבט האם אנחנו אכן עומדים בו או לא. הרבה יותר קשה להמשיך לצעדים הבאים, בפרט הצעדים ארבע והלאה, כי הם צעדים שדורשים מאיתנו השקעה ועבודה עצמית, שהם כמובן מצרכים די נדירים. אבל אם אנחנו רוצים החלמה – כדאי שנתקדם מעבר לצעדים הראשונים. הגענו עד לתוכנית, הפיתרון נמצא מעבר לפינה, וכעת אנחנו צריכים רק לעשות את המאמץ האחרון (למרות שהוא לא מאמץ קל), לעבוד את הצעדים וסוף סוף לקבל את ההחלמה שאותה אנחנו מחפשים.