כיפרנו על מעשינו במישרין בפני אנשים אלו כאשר הדבר ניתן, פרט למקרים שמעשה זה יפגע בהם או באחרים.
לפני שאנחנו מתחילים בצעד התשיעי, חשוב לשים לב לא לעשות שום דבר מהצעד הזה בפזיזות ובלי להתייעץ על כך מראש. פעולות פזיזות עלולות להחמיר את המצב במקום לשפר אותו.
הצעד התשיעי הוא הרבה יותר מאשר בקשת סליחה, ולכן לא נאמר “ביקשנו סליחה” אלא “כיפרנו על מעשינו”. כפרה זה ליישר את ההדורים ברמה הכי מעשית שאפשר, וזה אומר שאם פגענו במישהו ויש צורך בתיקון הנזק, אזי הצעד לא יהיה שלם עד שלא נתקן את הנזק. לעתים זה אומר שנצטרך לשלם מה שלקחנו שלא ביושר, ולעתים זה אומר שנצטרך לשאול את האדם בו פגענו מה נוכל לעשות כדי לפצות אותו על הנזק שגרמנו לו.
אחרי כל פעם שאנחנו מיישרים את ההדורים עם אדם אחר בו פגענו, או כל פעם בה אנחנו סולחים לאדם שפגע בנו, אנחנו מרגישים שירדה ממנו אבן כבדה
ישנם מקרים שלא נוכל לעשות את זה. למשל אם פגענו במישהו ללא ידיעתו וכעת עצם הפניה אליו תגרום לפגיעה נוספת, אזי ברור שנצטרך לוותר על כך. אין היגיון לעשות צעד שיעניק לנו שחרור, במחיר פגיעה נוספת באדם שכבר נפגע. ישנם גם מקרים שאנשים אחרים ייפגעו ולכן לא נוכל לעשות את הצעד התשיעי. נניח שניגש למעסיק שלנו ונאמר לו שבמשך שנים ארוכות בזבזנו את הזמן בעבודה בצפייה בפורנו, ויש סיכוי רב שהוא יפטר אותנו. אנחנו לא יכולים לפגוע באישה ובילדים שלנו, רק כיון שאנחנו רוצים להשתחרר ולכן במקרים כאלו נחפש דרכים עקיפות ליישר את ההדורים, ואם לא נמצא – נדע שאנחנו את שלנו עשינו, והכפרה תהיה בכך שלעולם לא נחזור על כך.
הצעד הזה נראה מפחיד מאוד, ולפעמים הוא באמת דורש מאיתנו פעולות לא פשוטות, אבל המחיר שהוא עולה לנו, נמצא בקו ישיר לרווח שאנחנו מקבלים ממנו. אחרי כל פעם שאנחנו מיישרים את ההדורים עם אדם אחר בו פגענו, או כל פעם בה אנחנו סולחים לאדם שפגע בנו, אנחנו מרגישים שירדה ממנו אבן כבדה, זאת בדיוק אותה האבן שאנחנו סוחבים איתנו כל הזמן והיא שגוררת אותנו כלפי מטה, להמשיך ליפול.