צעד חמישי

התוודינו בפני אלוקים, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדויק של פגמינו.

אחרי שסיימנו את חשבון הנפש שלנו, מה נעשה אתו? נניח שראינו שאנחנו סובלים מטינות או פחד, איך אנחנו אמורים להשתחרר מהם? פגמי האופי לא ייעלמו מעצמם, וגם המודעות שלנו אליהם לא תקדם אותנו הרבה אם לא נמשיך בפעולות משמעותיות.

בצעד החמישי אנחנו עושים פעולה שתמיד פחדנו ממנה, אבל כל  מי שעשה אותה יספר שהתוצאה הייתה הפוך בדיוק מהחשש. תמיד חששנו לחשוף את עצמנו, כי חשבנו שאם מישהו יידע מי אנחנו באמת, זה יהיה הסוף שלנו, או לפחות הסוף של הקשר עם אותו אדם. חיינו בפיצול אישיות כאשר אנחנו ממשיכים להציג כלפי חוץ את רק צד אחד שלנו, ואילו האשמה, הבושה והבדידות אוכלים אותנו מבפנים. כעת אנחנו עומדים בפני ההזדמנות לעשות שלום עם עצמנו, על ידי שנשתף אדם אחר עם התמונה המלאה, מי שאנחנו מבפנים ומבחוץ, המעלות שלנו וגם החסרונות שלנו, בלי להשאיר סודות שימשיכו להפריע לנו.

כאשר ניסינו לדלג על הצעד הזה, ראינו שאנחנו לא מצליחים להשתחרר מפגמי האופי שלנו, ולא מגיעים לתוצאות שבהם אנו מעוניינים. פגמי האופי בכלל, והתאווה בפרט, אוהבים חושך, והדרך להתגבר אליהם היא לחשוף אותם לאור. לצורך כך נחפש אדם שעליו נוכל לסמוך, בדרך כלל זה יהיה חבר מהתכנית (ועדיף ספונסר שהוא חבר ותיק שמלווה אותנו באופן אישי), ונעבור אתו על כל מה שמצאנו בחשבון הנפש שלנו.

השיתוף של אדם אחר הוא מרכיב מהותי בתכנית, ואנחנו משתמשים בו באופן קבוע, לא רק כאשר אנחנו נמצאים בצעד החמישי. פעמים רבות כאשר אנחנו מרגישים את הפיתוי מתקרב, אנחנו מרימים טלפון לחבר וחושפים זאת בפניו, ובנוסף בקבוצות עצמן חלק גדול מהזמן מוקדש לשיתופים אישיים, כל זאת כיון שלמדנו על בשרנו שסודות ובדידות הם אויבים שלנו, ואם רצוננו בהחלמה ארוכה ויציבה, אנחנו חייבים לשתף אנשים אחרים במה שאנחנו מתמודדים אתו, בין אם זה מול התאווה ובין אם זה בנוגע למצבים אחרים בחיינו שגורמים לנו להתנהג מתוך פגמי אופי.