צעד אחד עשרה

חיפשנו בדרך של תפילה והרהורים לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם אלוקים, כפי שאנו מבינים אותו, כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו ומבקשים את הכוח לבצע זאת.

התכנית שלנו היא תכנית רוחנית, ולמרות שיש בה מרכיבים שמזכירים תכנית פסיכולוגית, הבסיס שלה מתמקד באלוקים. ראינו את זה למשל בצעד השלישי בו “החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו”, וכן בצעד השביעי בו “ביקשנוהו בענווה שישחרר אותנו מחסרונותינו”. אם עבדנו ברצינות אל כל הצעדים עד כאן, נגלה שעשינו דרך ארוכה להתקרב אל אלוקים, וכעת הגיע הזמן להקדיש לכך מאמץ נוסף, הפעם בצורה ישירה.

הדרך הטובה ביותר היא כמובן תפילה, אלא שכאן אנחנו לא מדברים על תפילה במובן הדתי אלא במובן הפשוט של המילה. כמובן שאפשר להשתמש בתפילה הרגילה שלנו כדי לעשות את הצעד הזה, אבל זה רק אם אנחנו מתפללים בצורה אמתית, מהלב, ולא אם התפילה שלנו היא מן השפה ולחוץ בדרך של “מצוות אנשים מלומדה”, כי אז לא תהיה לכך שום השפעה על המצב שלנו. אנחנו צריכים קשר אמתי עם אלוקים, קשר שמתבטא בתפילה כנה מהלב, ולכן לא משנה הנוסח או האם זה נאמר במילים או רק במחשבה, העיקר זה להשתמש בכך באמת.

אנחנו לומדים להכניס את התפילה לתוך החיים שלנו ולא לשמור אותה לבית הכנסת. ברגע של קושי אנחנו עוצרים הכל ופונים לאלוקים בתפילה קצרה. זה יכול להיות רגע של קושי מול פיתוי או רגע של קושי מול קשיי החיים עצמם. לפעמים בהתחלה זה מרגיש לנו מוזר ולא אמתי, אבל ככל שאנחנו עושים את זה יותר פעמים, כך אנחנו מרגישים שזה הופך להיות חלק מאיתנו ומגיע יותר בטבעיות. הרבה פעמים התפילה היא רגע אחד קצר של מחשבה שקטה בה אנחנו פונים לאלוקים ללא מילים, ואולי לפעמים נרצה לעשות את זה עם חבר אחר שמבין. כל אחד יכול לבחור לו את הדרך האישית לתפילה, העיקר הוא לבצע את זה.