ההבדל בין כפרה לבקשת סליחה

הצעד התשיעי אומר “כיפרנו על מעשינו במישרין בפני אנשים אלו כאשר הדבר ניתן, פרט למקרים שמעשה זה יפגע בהם או באחרים”. הדגש כאן הוא על המילה “כיפרנו”, כיון שלא כתוב “ביקשנו סליחה”, וזה הבדל גדול. לבקש סליחה זאת פעולה חד פעמית שהרבה פעמים לא משנה את המציאות, לא מתקנת את הדרוש תיקון ולא מיישרת את ההדורים. לעומת זאת לכפר בפני מי שפגענו בו זה אומר לעשות מה שצריך כדי לתקן את המצב.

כפרה יכולה להיות בהרבה דרכים שונות, וזה תלוי בכל מקרה לגופו. אם פגעתי במישהו בכך שדיברתי אליו בגסות, ייתכן שבקשת סליחה תהיה מספיקה, אבל אם למשל גנבתי למישהו כסף, בקשת הסליחה לא מספיקה ויש צורך להחזיר לו את הכסף כמובן.

במקרים אחרים הכפרה תהיה שינוי של ההתנהגות שלנו. למשל בתוך הבית (עם האישה, הילדים, ההורים וכן הלאה), אין הרבה משמעות לבקשת סליחה חד פעמית, אם אני ממשיך להתנהג באותה צורה שעליה אני מבקש סליחה. לא פעם יש נשים שאומרות “נמאס לי מהסליחה שלך”, כי למעשה הבקשה הזאת לא משנה את המציאות והפגיעה נמשכת. לכן, במקרה כזה, הכפרה תהיה שינוי הגישה והפסקת הפגיעה (ורק אחר כך יש מקום לבקשת סליחה).

כשאנחנו ניגשים לצעד התשיעי במהלך החיים עצמם, אנחנו צריכים לראות את התמונה הכללית ולשאול את עצמנו איך אנחנו יכולים לתקן את היחסים שלנו עם האנשים בהם פגענו, וכן איך ניתן ליישר את ההדורים עם האנשים שפגעו בנו.

המשימה היומית

תעשה רשימה של שלושה עד חמישה מקרים שבהם פגעת באנשים אחרים ותפרט מה יהיה סוג הכפרה שיידרש בכל אחד מהם. ייתכן שכלפי חלק מהם לא תוכל לעולם לכפר כיון שהדבר יפגע בהם, אז תציין את זה ברשימה. החשיבות היא לתת דגש על כך שמדובר בכפרה כדי ליישר את ההדורים ולא לבקש סליחה ולהמשיך הלאה בלי לקחת אחריות על המעשים שלנו.

Comments for this post are closed.