הרעיון שמאחורי הצעד השמיני

הצעדים השמיני והתשיעי הם שני הצעדים שהכי פחות ממומשים בתכנית הצעדים, וחבל שכך, כיון שהם צעדים שכאשר עושים אותם מקבלים מהם שחרור גדול. הסיבה לחוסר ההתקדמות בהם היא כיון שהרבה פעמים לא רואים את הקשר הישיר בין הבעיה שלנו (הנפילות עם התאווה) לבין הצעדים האלו – יישור ההדורים עם אנשים אחרים שבהם פגענו או שפגעו בנו.

כשאנחנו מדברים על הצעדים האלו חשוב לזכור שהסיבה בגללה הגענו לתכנית לא היתה כדי להפסיק ליפול אלא כדי להישאר בהפסקה. כולם יודעים שלהפסיק ליפול זה קל, עובדה שעשינו את זה מאות פעמים, הבעיה היא איך להישאר בהפסקה.

הדרך שבה אנחנו נשארים בהפסקה היא שינוי דרך החיים שלנו, וזה כולל את כל תחומי החיים: בין אדם לעצמו, בין אדם לבוראו ובין אדם לחברו. אי אפשר להזניח אף אחד מהתחומים האלו, כיון שאז השיני לא יהיה מקיף ולא מלא, וכך גם התוצאה לא תהיה מלאה. לא לחינם ישנו משפט שאומר ש”חצי עבודה לא תיתן לנו חצי תוצאה אלא היא תיתן לנו אפס”, כיון שאנחנו חייבים לעבוד על כל התחומים.

התוצאה אליה אנחנו רוצים להגיע היא התעוררות רוחנית, וכאשר אנו חווים אותה – אנחנו מקבלים שחרור מהאובססיה ויכולים לחיות חיים שפויים ונקיים מנפילות. הדרך להגיע להתעוררות הרוחנית היא באמצעות שינוי דרך החיים, וזאת באמצעות עבודת הצעדים כולם – מהראשון ועד האחרון, גם צעדים שאנחנו מבינים את הקשר שלהם לנפילות וגם אלו שלא כל כך.