על מה אני מוותר בפגמי האופי שלי?

בצעד השישי אנחנו צריכים להגיע לנכונות לוותר על פגמי אופי, וכמובן אנחנו מנסים להבין איך מגיעים לנכונות הזאת, אבל לפני שאנחנו מגיעים לשם, אולי כדאי שנשאל את עצמו למה בכלל צריך נכונות כדי לוותר על משהו שפוגע בי? הרי פגמי אופי כשמם כן הם – פגמים, אז האם יש אדם שהיה רוצה להישאר עם פגמי אופי ולא יהיה מוכן לוותר עליהם?

אז זהו שכן, כל פגם אופי, למרות שהוא פוגע בנו, אנחנו גם מקבלים ממנו איזה רווח, ובגלל זה אנחנו לא ממהרים לוותר עליו. ניקח כדוגמה רחמים עצמיים – מצד אחד זה פגם אופי כי זה גורם לנו לשקוע בתוך עצמנו במקום לדאוג לעצמנו בצורה בונה, אבל מצד שני, כל אחד אוהב מידי פעם לשקוע בביצה הזאת ולהרגיש כמה הוא מסכן וכמה הוא נדפק… זה נכון לגבי כל פגם אופי אחר כמו טינות, פחדים, צורך בשליטה, יחסי תלות וכן הלאה וכן הלאה.

לא משנה מה הפגם אופי שלנו, אנחנו מפיקים תועלת כזו או אחרת מכך שאנחנו ממשיכים להשתמש בו, ואם אנחנו לא מודעים לרווח הזה, אז קשה לנו לוותר כי וויתור מעצם טבעו הוא הסכמה להפסיד משהו כדי לזכות במשהו טוב יותר.

כאשר אדם עושה דיאטה והוא מוותר על עוגה ובמקום זה אוכל גזר, הוא יודע היטב על מה הוא מוותר, אבל הוא מוכן לעשות את זה כדי לקבל את התוצאה הסופית. גם אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מרוויחים מהפגמי אופי שלנו, כדי שנוכל לוותר עליהם ולהרוויח את התוצאה שהיא נקיות וחיים שפויים ומפוכחים.