שלושה צעדים: בעיה, פיתרון והחלטה

שלושת הצעדים הראשונים הם הבסיס לכל התכנית, והם היסודות שעליהם נבנה הבנין כולו. בצעד הראשון הפנמנו את העובדה שלא נצליח לבד בהתמודדות (“הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו”), בצעד השני הגענו לאמונה שיש לנו סיכוי, אם נבקש עזרה מאנשים אחרים ומאלוקים (“הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות דעתנו”), ובצעד השלישי אנחנו נדרשים להמשיך הלאה ולקבל החלטה: “החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו”.

מה המשמעות של ההחלטה המפוצצת הזאת? זה נשמע כמו משהו שאי אפשר להתמודד איתו, אבל למעשה מדובר על משהו הרבה יותר פשוט מכך. היישום של ההחלטה הזאת הוא לעשות כל שאר הצעדים החל מהצעד הרביעי ועד הצעד השתיים עשרה.

במילים אחרות: בצעד הראשון הודינו שיש לנו בעיה, בצעד השני הבנו שיש פיתרון, ובצעד השלישי אנחנו מתחייבים לעשות את מה שצריך כדי לקבל את הפתרון שמציעים לנו. זה כמו אדם שהולך לרופא ועובר את אותם שלושה שלבים: בהתחלה הרופא מאבחן את הבעיה שלו, אחר כך הוא מספר לו על הטיפול שהוא צריך לעבור, ואז נותן לו טפסים למלא שבהם הוא נרשם לטיפול. את הטיפול עצמו הוא לא מבצע באף אחד משלושת השלבים האלו, אבל הם הבסיס של הכל.

בלי לדעת מה הבעיה – אין טיפול. בלי לדעת מה הטיפול – גם אין טיפול. אבל גם מי שיודע מה הבעיה ומה הטיפול ולא מוכן לקח אותו – לא יתקדם. לכן אנחנו צריכים להחליט שאנחנו רוצים לקחת את הטיפול הזה. זה מה שנדרש מאיתנו בצעד השלישי.