להגיע לאמונה – יש לי סיכוי

הצעד הראשון אומר “הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה”, וזה מגיע בעקבות ההיסטוריה הארוכה שלנו שבה ניסינו כל כך הרבה פעמים להפסיק ולא הצלחנו. אבל המטרה של הצעד הראשון היא לא לעצור כאן אלא להביא אותנו הלאה – אל הצעד השני. הצעד הראשון הוא בעל נימה פסימית, וכעת הצד השני משלים אותו והוא בעל נימה אופטימית. שני הצעדים האלו הם שני צדדים שונים של אותה מטבע. הצעד הראשון אומר “אני לא יכול לבד”, אז הצעד השני מסביר איך לקבל עזרה מאחרים. הצעד הראשון אומר “הגעתי למסקנה שאין לי סיכוי”, אז הצעד השני אומר “אבל כעת יש לך סיכוי”.

אבל אחרי שעשינו את הצעד הראשון ובאמת השתכנענו שהעסק הזה גדול עלינו, לא קל להשתכנע כעת שפתאום יש לנו סיכוי. הרי כבר ניסינו את כל האפשרויות ותמיד חזרנו לנפילות שוב, אז למה שנאמין שהפעם זה יהיה שונה?

מצד שני, בלי האמונה שיש לנו סיכוי, בלי האמונה שהפעם זה יכול להיות אחרת, אז לא רק שהתכנית הזאת לא קידמה אותנו לשום מקום אלא שאנחנו במצב יותר גרוע מהמצב בו היינו לפני כן. לכן, הצעד השני הוא צעד קריטי שאי אפשר לדלג עליו או לעשות אותו בלי השקעה, כיון שהאמונה הזאת בכך שהפעם זה יכול להיות אחרת היא מרכיב חשוב מאוד בתהליך, מרכיב שבלעדיו התכנית פשוט לא מתקדמת הלאה.

הדרך הכי טובה להגיע לאמונה שיש לנו סיכוי ושהפעם זה יכול להיות אחרת היא באמצעות הקשבה לחברים אחרים שנמצאים איתנו בתכנית של הצעדים. אפשר לראות חברים שנקיים שנים ארוכות לצד חברים שהצטרפו ממש לאחרונה ונקיים כמה שבועות או כמה חודשים. כשאנחנו מקשיבים להם הם מספרים שגם הם הגיעו לכאן והיו בדיוק במצב שלנו או גרוע מכך, אבל עכשיו הם נקיים, אז אם זה עובד להם – זה יעבוד גם לנו. כולנו הגענו לכאן באותו מצב אחרי שהתייאשנו, אבל כעת באמצעות החברים האחרים אנחנו מגיעים לאמונה שגם לנו יש סיכוי.

המשימה היומית

תקדיש כמה דקות למחשבה וכתיבה על השאלה האם אתה מאמין שיש לך סיכוי להפסיק ליפול בעזרת ההשתתפות בתכנית, ואם כן – תפרט כיצד הגעת לאמונה הזאת. אם אתה מתקשה להאמין שאתה יכול להצליח, תחשוב על החברים האחרים שאתה מכיר בתכנית והם נקיים, ומהם תשאב את האמונה הזאת.

Comments for this post are closed.