לא להתבייש לבקש עזרה

מה מונע מאיתנו להתקשר לחבר ולבקש עזרה? האמת היא שבדרך כלל זה לא הסיבות שאנחנו חושבים, אבל הרבה פעמים – בעיקר בהתחלה – אנחנו פשוט מתביישים. יש הבדל מסויים בין ללכת לרופא עם רגל שבורה לבין ללכת לרופא שצריך הפרעות בשירותים… תכל’ס – לא נעים כל כך.

אבל האמת היא שאין לנו מה להתבייש, וגם אם יש לנו – זה לא כל כך משנה. כשאנחנו הולכים לרופא שצריך לבדוק אותנו במקומות לא נעימים, אז הבושה יכולה להיות מובנת, אבל למרות אי הנעימות אנחנו נלך ונבקש שיבדוק אותנו כי אנחנו צריכים עזרה, אז גם אם לא נעים – אין ברירה. אבל אחרי שנתקשר פעם אחת לחבר ונשתף אותו, נגלה שזה בכלל לא כמו אצל הרופא כיון שכאן – שנינו באותה הסירה.

ישנה חשיבות גדולה לכך שהאדם שאליו אנחנו מתקשרים כדי לבקש עזרה היה בעצמו באותו מצב שלנו והוא מכיר את מה שאנחנו עוברים מניסיונו האישי. לכן, כאשר אנחנו מדברים עם חבר מהתכנית על ההתמודדות, הוא יודע על מה אנחנו מדברים, הוא מבין אותנו, מזדהה איתנו ונותן לנו הרגשה שהוא מקבל אותנו כפי שאנחנו. אנשים אחרים שלא היו במצב שלנו לעולם לא יבינו אותנו, אבל מי שהיה כן.

​לכן, אחרי שאנחנו מתגברים על הבושה והפחד ומתקשרים לבקש עזרה, אנחנו מגלים שאין לנו באמת ממה להתבייש ולפחד, כיון שמה שאנחנו מקבלים זה רק הבנה, תמיכה והזדהות.