אל תהיה עכב”ר
אחרי שהבנו שאנחנו שההתמודדות הזאת גדולה עלינו ואנחנו צריכים לבקש ולקבל עזרה כדי להצליח בה, הגיע הזמן שניישם את ההבנה הזאת ברמה מאוד מעשית. אחת הסיסמאות שאנחנו משתמשים בה באופן פעיל היא: אל תהיה עכב”ר – שזה ראשי תיבות, עייף, כועס, בודד, רעב. כל אחד מהמצבים האלו יכול להיות בעייתי עבורנו.
כולנו מכירים את הזמנים בהם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו והתאווה לא נראית באופק, אבל לא תמיד אנחנו שמים לב מה הם המצבים שגורמים לנו את ההיפך – את הרצון החזק לנפילה. אם אנחנו מתחילים לבדוק את זה, נגלה שהרבה פעמים זה קשור למצבים שמאוד קל לצפות אותם, בין אם הם גופניים כמו עייפות ורעב, ובין אם הם נפשיים כמו בדידות וכעס.
כמו רכב שכדי שייסע בלי בעיות צריך למלא בו דלק, שמן ומים, כך גם אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו לאוכל ולשינה, וגם להיות בחברת אנשים ולדאוג למצב נפשי בסיסי נורמלי. אם אנחנו לא דואגים לעצמנו למינימום, אנחנו כמו אדם שיילך למוסך עם הרכב ויטען שהרכב לא נוסע, אבל הסיבה היא פשוט בגלל שהוא שכח למלא דלק…
בכלי הזה אנחנו לומדים להשתמש בשלב ראשון במודעות – דהיינו להתחיל להתרגל להסתכל על לוח המחוגים וללמוד שיש שם כמה דברים שאנחנו חייבים לשים לב אליהם, כמו נהג שחייב לבדוק את המחוגים החשובים. כאשר אנחנו רואים שחסר לנו צורך בסיסי מסויים, נדאג כמובן למלא אותו, ולא ננסה להתחכם ולמתוח את עצמנו מעבר לגבולות היכולת שלנו.
אחרי שאנחנו דואגים לעצמנו לדרישות הבסיסיות הגופניות והנפשיות שלנו, אם יש לנו עדיין בעיות (וכמובן יהיו כאלו…) נוכל ללכת למוסך ולבקש עזרה ממי שיודע איך לעזור, ואת זה נעשה בצעדים הבאים.
המשימה היומית
תתחיל לתרגל את הכלי הזה באופן פעיל, על ידי שתנסה לשים לב למצב בו אתה נמצא. האם אכלת מספיק היום? (לא יותר מידי…), האם ישנת מספיק? האם אתה מרגיש בודד או כועס? השלב הראשון הוא מודעות עצמית – לדעת מה קורה איתך, ואז תוכל גם להשתדל לא להגיע למצבים כאלו, ובמקרה הצורך להתנהג בהתאם.