מתי להתחיל בצעד השתיים עשרה?

צעד שתיים עשרה נשמע כמו משהו מאוד רחוק שאולי רק אם נסיים יום אחד את כל הצעדים אז נזכה ונגיע לצעד האחרון ונוכל להתחיל להשתמש גם בו. למעשה, הצעד הזה למרות שהוא האחרון ומגיע אחרי 11 צעדים שנמצאים לפניו, לא אמור ולא יכול להמתין עד שנסיים את כל העבודה של הצעדים, פשוט מכיון שאנחנו חייבים להתחיל להשתמש בו בהקדם האפשרי ברגע שאנחנו מסוגלים.

כאשר ביל ווילסון, אחד המייסדים של התכנית היה נקי רק ארבעה חודשים, הוא הרגיש שהוא עומד שוב בפני הכמיהה שתוביל אותו לנפילה, והוא הבין שהדרך היחידה שלו להימנע מכך היא על ידי שהוא יעזור לחבר אחר. הוא התחיל לעשות טלפונים ובסוף מצא מישהו שהיה זקוק לעזרה וגם היה מוכן להקשיב. זה היה החבר השני בתכנית של 12 הצעדים, והשאר היסטוריה. הנקודה היא שביל לא אמר “אני עדיין לא בצעד 12” אלא הבין שהוא צריך לעזור למישהו אחר כדי לשמור על עצמו מהנפילה.

לכן, ברגע שיש לנו תקופה של נקיות והתחלנו להתקדם בעבודה של הצעדים, אנחנו יכולים להתחיל להעביר את המסר הזה לחברים אחרים. אם אנחנו בצעד השני ויש חבר חדש שנמצא בצעד הראשון אז יש לנו מה לתת לו. אם אנחנו נקיים חודשיים ויש חבר חדש שנקי שבוע, אז יש לנו מה לתת לו. אנחנו נותנים את מה שקיבלנו, משתפים בניסיון האישי שלנו, וזה עוזר לנו לא פחות – ואולי יותר – ממה שזה עוזר לחבר החדש.

אי אפשר להמתין עד סוף עבודת הצעדים כדי להתחיל לעזור לאחרים, בדיוק כפי שאי אפשר להמתין עד הצעד האחד עשרה כדי להתחיל להתפלל. הצעדים האלו הם פעולות שאנחנו צריכים לעשות ברגע שאנחנו יכולים כי הם חשובות להחלמה שלנו.

המשימה היומית

זה הזמן ליישם את הצעד הזה. לכל אחד מאיתנו יש אפשרויות לתת עזרה לחברים אחרים, בין אם זה בפורום, בקבוצה חיה, בקבוצת ווטסאפ, במענה לחבר שרוצה לשתף, בקבלת חבר חדש בתור ספונסר או בכל דרך אחרת. העזרה יכולה להיות להאזין למישהו שצריך עזרה, לשתף בעבודה של הצעדים שלנו או לתת תמיכה והזדהות. מה שחשוב זה לא איך אלא פשוט לעשות את זה.

Comments for this post are closed.