תפילה: להעמיד את אלוקים במרכז

הצעד האחד עשרה לא סתם אומר לנו להתפלל, אלא מכוון את הדרך לתפילה: “חיפשנו בדרך של תפילה והרהורים לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו, כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו ומבקשים את הכוח לבצע זאת”.

יש תפילה בה אני נמצא במרכז, ולעומת זאת יש תפילה בה אלוקים נמצא במרכז. התפילה שבה אני נמצא במרכז היא תפילת “אלוקים תעזור לי”, והיא חשובה כשלעצמה פעמים רבות, אבל כאן אנחנו מדברים על לקחת את זה שלב אחד קדימה ולהעמיד את אלוקים במרכז. לא להתפלל רק בשביל עצמי, אלא להתפלל כחלק מהחיבור שלנו עם אלוקים.

זאת הסיבה שהצעד הזה של תפילה נמצא בשלב כל כך מתקדם בתכנית, כי רק אחרי שאנחנו עובדים על עצמנו במשך תקופה, אנחנו יכולים להתחיל לראות את הקשר שלנו עם אלוקים מהמקום הנכון, ולא מתוך הריכוז העצמי. למעשה, הריכוז העצמי הוא זה שהביא אותנו לאן שהגענו, ולכן כל התכנית מבוססת על הרעיון שאנחנו צריכים שינוי של דרך החיים, או במילים אחרות אנחנו צריכים לעבור “התעוררות רוחנית”. אם אנחנו מתמידים בעבודה האישית של הצעדים הקודמים, אז הצעד הנוכחי של תפילה והרהורים הוא המשך טבעי לכך.

להתפלל זה חשוב תמיד, גם כאשר אני במרכז, אבל כאן אנחנו לומדים שאם אנחנו רוצים באמת להתחבר לאלוקים, זה צריך להיות תפילה מהסוג האחר שבה אנחנו לא מבקשים לעצמנו משהו אלא פשוט רוצים להתחבר אל אלוקים.