להודות בטעות – מיד

לעשות חשבון נפש פעם אחת זה חשוב, ולעשות חשבון נפש באופן קבוע זה אפילו יותר חשוב, אבל השאלה מה אנחנו עושים עם הממצאים שעולים מהחשבון נפש. חשבון נפש אישי זה כמו ספירת מלאי בעסק. אנחנו כבר יודעים שעסק שלא עושה ספירת מלאי לא יכול להצליח, וגם אדם שלא עושה חשבון נפש ייתקל בבעיות. לכן התחלנו את החשבון נפש המקיף בצעד הרביעי, וכעת – בצעד העשירי – אנחנו מבינים שזה תהליך לכל החיים. מפעם לפעם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש על המצב הנוכחי שלנו.

כאשר גילינו ממצא בעייתי בחשבון הנפש שלנו, מה נעשה איתו? לפי הצעד העשירי “כאשר שגינו – הודינו בכך מיד”. הדגש הוא לא רק על כך שאנחנו מודים בטעויות אלא שכאשר אנחנו מגלים שטעינו, אנחנו מתקנים את הדרוש תיקון במיידי, ולא דוחים את זה.

אם אנחנו מודעים לבעיות אבל לא עושים עם זה כלום, מה עוזר לנו הידע הזה? נניח שרבנו עם מישהו ומיד בסיום המריבה הרגשנו רע וידענו שנהגנו לא בסדר, כעת הזמן לפעול מיד. באופן טבעי נרצה לדחות את הפעולה למועד מאוחר יותר, אבל אם אנחנו לא פועלים מיד, יש סיכוי שלא נפעל אף פעם, וכמובן הסיכון שבגלל חוסר פעולה נגיע לנפילה. לכן אנחנו פועלים מיד. זה לא רק שאנחנו פועלים אלא עושים את זה מיד ולא דוחים.

זה נכון מול אדם אחר ונכון מול עצמנו ומול אלוקים. אם אנחנו מגלים פגם אופי שדורש עבודה של הצעדים, אנחנו צריכים לעבוד על כך מיד ולא לדחות. הדחיינות במקרה הזה מסוכנת לנו, והצעד העשירי מזכיר לנו שעבודת הצעדים צריכה להיעשות “מיד”.