לא כולם חסרי אונים

הצעד הראשון אומר “הודינו כי אנו חסרי אונים מול הפורנו”. זהו הצעד הכי בסיסי והכי משמעותי בתכנית כולה, כיון שבלעדיו אין המשך לצעדים הבאים. זה כמו לנסות לבנות בנין בלי הקומה הראשונה ולהתחיל מבניה באויר של הקומה השניה…

חוסר אונים פירושו שחסר לי כוח. זה אומר שהבעיה שלי היא לא שאני חסר אופי או שאני לא רוצה מספיק או שלא אכפת לי או שלא כואב לי, אלא שלמרות שאני מאוד רוצה ומאוד כואב לי, חסר לי כוח כדי להצליח. ממילא הפיתרון לא יהיה על ידי כך שאנסה לגייס יותר כוח רצון אלא על ידי שאנסה למצוא מקור כוח אחר – חיצוני.

אבל השאלה היא האם אני אכן חסר אונים? כאן המקום לשים את הדברים בצורה ברורה על השולחן ולומר שלא כולם חסרי אונים, ולמעשה רוב המתמודדים עם המשיכה לפורנו הם לא חסרי אונים! נכון, הפיתוי הוא גדול וצריך כוח כדי להתמודד, וכאשר הפורנו זמין ונגיש לנו כל היום באנונימיות גמורה אז ברור שיש הרבה יותר שלא מצליחים לעמוד בפיתוי, אבל זה לא אומר שכל מי שנכשל הוא חסר אונים. יש רבים רבים שמה שחסר להם זה יותר רצון להפסיק או שהם צריכים עזרה כמו סינון או החלטה חזקה וזה מספיק עבורם.

ההודאה בחוסר אונים צריכה להיות כנה וצריך להיות ברור לי שאכן הבעיה שלי היא לא ברצון אלא בכוח. אם לא ניסיתי להפסיק אף פעם או לא התאמצתי מספיק ולא השקעתי הכל כדי להחלים, יכול להיות שאני לא חסר אונים. אם לעומת זאת כבר ניסיתי הכל, השקעתי כל מה שיכולתי, התאמצתי מעל ומעבר לכוחותיי, ולמרות זאת לא הצלחתי – ייתכן שאני חסר אונים.

המשימה היומית

זה הזמן שלך לשאול את עצמך את השאלה הבסיסית של כל תכנית 12 הצעדים: האם אני חסר אונים? אל תענה בפזיזות, גם אם נראה לך שהתשובה ברורה, וגם אם כבר ענית על כך לעצמך בעבר. ישנה חשיבות לבירור העצמי הזה, ולכך שההחלטה תהיה מתוך ידיעה של מה שעשיתי, מה שרציתי, מה שיכולתי ומה שאין ביכולתי.

Comments for this post are closed.