קבלה היא המפתח

למה זה קרה לי? למה יש לי את ההתמודדות הזאת? זאת שאלה לגיטימית, אבל השאלה האמיתית היא אחרת: האם יש לי מה לעשות כדי לשנות את המצב? אם התשובה חיובית – אני צריך לעשות כל מה שיש ביכולתי. אם התשובה שלילית – אין טעם להתעסק בשאלה של למה, כי זה לא מעלה ולא מוריד.

ישנם דברים בחיים שאנחנו  יכולים לשנות, אבל ישנם גם דברים שאנחנו לא יכולים לשנות, ואז נותרו לנו שתי אפשרויות: לקבל את המציאות כפי שהיא, או להתעצבן, לרקוע ברגליים ולסרב לקבל את המציאות, אבל זה כמובן לא ישנה כלום.

זה נכון מול הרבה דברים בחיים, ונכון במיוחד לגבי ההתמודדות שלנו. יש אנשים שקל להם ויש אנשים שקשה להם, יש אנשים שיכולים לשלוט בעצמם ויש אנשים שצריכים תכנית וצעדים וקבוצות. בלי קבלה של המציאות – אפשר רק לכעוס על אלוקים שברא אותי ככה, אבל הכעס והעצבים לא ישנו את המצב ולא יעזרו לי. אז אפשר במקום זה לקבל את המצב כפי שהוא.

הפרדוקס הוא שדוקא כאשר אנחנו מקבלים את המציאות, אז אנחנו מתחילים את השינוי, ובלעדי הקבלה אנחנו פשוט לא עושים את מה שנדרש מאיתנו כדי להשתנות.