לשמור על ראש פתוח

כל חבר חדש שמגיע לתכנית 12 הצעדים נתקל במושגים לא מוכרים, רעיונות שלא תמיד מובנים, פעולות שלא תמיד ברור איך הן עובדות ומה הקשר שלהן לבעיה שלשמה התכנסו כאן. למעשה, גם חברים ותיקים יותר בתכנית נתקלים מפעם לפעם בדברים שהם לא בהכרח “מתחברים” אליהם מיד. לכן, אחת הדרישות המקדימות כדי להצליח בתכנית היא לשמור על ראש פתוח, או במילה אחת: פתיחות.

כשאנחנו שומרים על פתיחות אנחנו לא פוסלים שום דבר על הסף רק בגלל שהוא לא מובן לנו. במקום זה אנחנו שואלים שאלות, מקבלים תשובות, מנסים בעצמנו, צופים באנשים אחרים עושים את הפעולות, ומנסים לראות איך התכנית הזאת יכולה לעבוד גם עבורנו, איך היא עובדת וגם למה זה מצליח. לפעמים נבין מהר ולפעמים נבין לאט, אבל הגישה שלנו חייבת להיות גישה של פתיחות.

למשל הרעיון הבסיסי של התכנית לפיו הטיפול בבעיה שלנו לא יכול להיות מוגבל לפיתרונות טכניים ואנחנו צריכים שינוי מקיף של האישיות שלנו, הוא רעיון שלפעמים קשה להבין אותו, אבל מי שמגיע עם ראש פתוח, יכול לשאול ולקבל תשובות, ובעיקר לראות איך זה עובד ולמה זה באמת ככה. גם מושגים כמו “פגמי אופי” או “חסר אונים” הם לא באמת בסינית אלא בעברית, ורק צריך להבין מה הכוונה כשמשתמשים בהם ומה זה אומר עבורנו.

הניסיון של כל כך הרבה אנשים שהצטרפו לתכנית מראה שאם אנחנו נשארים מספיק זמן ומוכנים לשמור על ראש פתוח, לשאול את השאלות ולקבל תשובות – נוכל גם לעשות את הצעדים ולהגיע לתוצאה של התכנית שזה כמובן חיים בלי נפילות, עם שלווה וחיבור לעצמנו, לאחרים ולאלוקים.