צעד שישי: החלק שלנו בעבודה העצמית

הצעד השישי אומר “היינו נכונים לחלוטין כי ישחרר אותנו אלקים מפגמים אלה באופיינו”. כך אנחנו ממשיכים את העבודה על פגמי האופי שהחלה בשני הצעדים הקודמים (הרביעי בו ערכנו חשבון נפש, והחמישי בו שיתפנו בכך אדם נוסף), וזה השלב האחרון לפני שאנחנו מבקשים את עזרתו של אלוקים כדי להשתחרר מפגמי האופי.

הצורך בעשיית פעולה נוספת לפני בקשת העזרה של אלוקים הוא בכך שאנחנו לא יכולים לבקש ממנו עזרה אם אנחנו לא עושים את מה שבאחריותנו. לכל אורך התכנית אנחנו לומדים את שני הצדדים של המטבע הזאת: מצד אחד מוטלת עלינו האחריות לעשות את כל מה שביכולתנו, ומצד שני אנחנו פונים לאלוקים ומבקשים את עזרתו במה שמעבר ליכולתנו. זה נכון בנוגע להתמודדות שלנו עם התאווה, נכון לגבי פגמי האופי ונכון לגבי אתגרים רגילים של החיים.

לדוגמה, אם מצאנו שיש לנו פגם אופי מסויים (פחד, טינה, צורך בשליטה, פרפקציוניזם, רחמים עצמיים או כל פגם אחר), אנחנו צריכים קודם כל להיות מוכנים להשתחרר ממנו, ורק אז אנחנו יכולים לפנות לאלוקים. מצד שני אם אנחנו מנסים לבד – אנחנו מגלים שזה גדול עלינו ואנחנו חייבים את עזרתו. לכן המוטו הוא: “בלעדיי – אלוקים לא יעשה. בלעדי אלוקים – אני לא יכול”.

כאן אנחנו צריכים להשקיע את המאמצים שלנו להתגבר על פגמי האופי ולכל הפחות להגיע למוכנות להפסיק להשתמש בהם. ברור שלא נוכל להסתפק בכך ובסופו של דבר נצטרך את אלוקים, אבל הצעד הזה הוא קריטי כדי שנוכל להמשיך הלאה בעבודה שלנו.