השקר של “רק להיום”
אם אני אומר “רק להיום”, זה לא עובד כי אני יודע שגם מחר אני הולך להגיד את אותו דבר, וגם ביום שאחריו, אז זה סתם שקר שאני משקר על עצמי.
מוכר? אז זהו, שאפשר לומר את זה על השימוש או על ההחלמה, ומשום מה באחד מהם זה נראה נכון ובשני נראה שקר. בואו נראה איך זה נראה:
כאשר אני רוצה לשוב ולצפות בפורנו, אני אומר לעצמי “זהו, הפעם זאת הפעם האחרונה. מחר אני מפסיק לצפות בפורנו לכל החיים. רק להיום אשתמש, ומחר אני מתחיל החלמה ולא מסתכל יותר אף פעם”. וכשאני אומר את זה לעצמי אני משתכנע ומאמין לעצמי. אני באמת משתכנע שזאת הולכת להיות הפעם האחרונה שבה אצפה בפורנו, ואחרי זה אפסיק לכל החיים ולעולם לא אחזור לזה פעם נוספת.
כאשר מדובר בתירוצים להמשיך לסבב נוסף של שימושים, אני לא מצליח לזהות את השקר, למרות שהוא כל כך ברור. מתי אני כן רואה פתאום את הבעיה ב”רק להיום”? כאשר מדובר על החלמה. כאן אני מיד טוען שזה לא הגיוני, ושזה רק טריק שנועד לגרום לי להישאר נקי היום, אבל ברור שגם מחר אצטרך להישאר נקי וגם ביום שאחריו…
אז זהו, שלא. רק להיום זה לא שקר, לא בהחלמה ולא במחלה. רק להיום פירושו שמה שחשוב היום זה מה שחשוב באמת, ומה שיהיה מחר אף אחד לא יכול לדעת ולא יכול לומר. אם אני צופה בפורנו “רק להיום” אז קרוב לודאי שכך אעשה גם מחר וגם ביום שאחריו וגם בזה שאחריו, ואם אני לא צופה בפורנו “רק להיום” אז קרוב לודאי שכך אעשה גם מחר וגם ביום שאחריו.
לא בגלל שזה טריק מוצלח, ממש לא, אלא בגלל שאני צריך לחיות עכשיו את ההווה, וזה אומר לחיות את היום, וכשיגיע מחר – אצטרך לחיות את היום שוב. אני לא יכול לאכול היום בשביל מחר, לא לישון היום בשביל מחר, ובטח לא יכול לנשום היום בשביל מחר. היום אני צריך לנשום, ומחר אצטרך שוב. וזה נכון גם לגבי נקיות ומפוכחות. כל יום אני צריך לתרכז ביום הנוכחי – רק להיום.