יעזור לך לעזור לאחרים

ידועה האימרה: “יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית”. את העובדה הפשוטה הזאת למדנו על בשרנו, וגילינו שכאשר כל שאר הדברים לא עוזרים, העבודה עם אחרים מחזיקה אותנו ומשאירה אותנו נקיים. זוהי ההצעה השתים עשרה של התכנית: להעביר את המסר הלאה לחבר שעדיין סובל, ובכך לעזור לו, אבל בעיקר לעזור לעצמנו. חברים שמשקיעים זמן ומאמצים להעביר את המסר ולעזור לחברים אחרים הם חברים שבעצמם נשארים נקיים. כך למדנו את אחת האמיתות החשובות בתכנית: נוכל לשמור לעצמנו רק את מה שניתן לאחרים.

יש מגוון לא קטן של אפשרויות לעזור לחברים אחרים, בין אם זה בקבוצה, בפורום באתר שלנו, או כאשר אנו מתוודעים למקרה של אדם הזקוק לעזרה ואין לו מושג לאן לפנות, אך בעיקר בליווי של חבר חדש יותר בתור מאמן אישי, הנקרא בשפת התכנית “ספונסר”. הסיבות להיות ספונסר הן רבות, שהעיקריות שבהן הן שלוש: א. כי בכך אנחנו עוזרים למעשה לעצמנו. ב. כי כאשר אנחנו עוזרים לחבר חדש אנחנו מחזירים מעט למי שעזר לנו כאשר אנחנו היינו חברים חדשים. ג. כי אנחנו נהנים מכך.

אנחנו לא הופכים ליועצים, ולכל היותר אנו יכולים להציע. העזרה שלנו היא בכך שאנחנו מוכנים לחלוק את הניסיון שלנו, את הזמן שלנו ואת ההשקעה שלנו, ואם יש מי שמעוניין להיעזר בכך אנו עושים הכל כדי לעזור לו בתהליך.

אבל מה אני יכול לתת לחבר אחר אם אני בעצמי צריך עזרה, ואיזו הכשרה בכלל יש לי על מנת שאוכל לעזור לחבר אחר? התשובה היא שאנחנו נותנים לאחרים את הניסיון שלנו ותו לא. אנחנו לא הולכים ללמוד כיצד להיות אנשי מקצוע, אין דרישה כזאת, אין בכך צורך וגם לא בטוח שזה יהיה לתועלת. תמורת זאת, אנחנו מלווים את החבר חדש ומשתפים אותו מתוך הניסיון שלנו. לכן, שתי הדרישות היחידות שישנן כדי לשמש כספונסר הן להיות נקי תקופה ולהתקדם בעבודת הצעדים. לצורך העניין, חבר שנקי שלושה חודשים ונמצא בצעד הרביעי, יכול ללוות חבר חדש שהגיע כעת לתכנית ונמצא בצעד הראשון, כיוון שיש לו ניסיון להעניק לו.

באופן הזה כל חבר בתכנית גם עוזר לחבר חדש ממנו ונקי פחות זמן ממנו, וגם נעזר בחבר אחר, וותיק ממנו ונקי יותר זמן ממנו. אף אחד לא מושלם ולא נמצא במצב שהוא לא צריך עזרה, אך באותה מידה גם אין אף אחד שיכול לומר שאין לו מה לתת לאחרים. אנחנו לא הופכים ליועצים, ולכל היותר אנו יכולים להציע הצעות. העזרה שלנו היא בכך שאנחנו מוכנים לחלוק את הניסיון שלנו, את הזמן שלנו ואת ההשקעה שלנו, ואם יש מי שמעוניין להיעזר בכך אנו עושים הכול כדי לעזור לו בתהליך. נתייחס לחבר שאנחנו מלווים כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו, וכפי שאכן מתייחסים אלינו אלו שעוזרים לנו.

כאשר חבר חדש מגיע לקבוצה, לא ננסה להפגיז אותו בחוויות ובתובנות שקיבלנו בתכנית אלא ננסה להעניק לו הזדהות, קבלה ותמיכה. נזכור כיצד הגענו אנחנו בפעם הראשונה, חוששים, לא בטוחים בעצמנו ולא יודעים האם הגענו למקום הנכון עבורנו. זה הזמן להציע לחבר החדש את מספר הטלפון שלנו ולהזמין אותו להיות אתנו בקשר. רצוי שהחבר החדש יקבל חבר מלווה זמני מוקדם ככל האפשר, ולכן אם הדבר באפשרותנו נציע לו זאת. בתחילה ניתן לו לספר על עצמו אם הוא מעוניין בכך, ונוכל להראות לו שגם אנחנו היינו במצב שלו – חסרי אונים וכנראה גם חסרי תקווה. אחרי שהוא ירגיש מעט יותר בנוח, נציג לו את התכנית ונספר לו מה עבד עבורנו: ההשתתפות בקבוצות ובעיקר עבודת הצעדים. מכאן ואילך התפקיד שלנו הוא בעיקר להדריך אותו כיצד להתקדם מצעד לצעד, ובנוסף להעניק תמיכה והזדהות.

בשום שלב איננו לוקחים אחריות על ההחלמה של אדם אחר. הניסיון מוכיח שהדבר בלתי אפשרי והוא יכול לפגוע בנו בדיוק כפי שהוא יכול לפגוע בחבר שאנו מעוניינים לעזור לו. לכן על החבר המעוניין בעזרה להיות זה שיוצר את הקשר ולבקש את העזרה בעצמו. לקיחת אחריות על ההחלמה היא חלק חשוב מאוד בתהליך והרצון הטוב שלנו עלול לפגוע בכך. אנו יכולים ואף רצוי שנציע את העזרה שלנו לחבר הזקוק לעזרה, אך חשוב שנבהיר כי לאחר מכן הדבר תלוי בו, ורק בו.